אטלס ישראל - "כרטיס הביקור" של מחלקת המדידות ואגף המדידות

​נכתב ע"י פרופ' נפתלי קדמון, נובמבר 2004

אטלס ישראל – "כרטיס הביקור" של מחלקת המדידות ואגף המדידות, פרופ' נפתלי קדמון. הקמת מערכת אטלס ישראל; חברי המערכת; הפצת האטלס בקונטרסים בשנים 1956 עד 1964; החברות השותפות עם מח' המדידות להדפסת האטלס; הוצאת המהדורה האנגלית בשנת 1970  בשיתוף הוצאת "אלזוויר" באמסטרדם; המהדורה הדו-לשונית ב- 1985 בשיתוף עם הוצאת "כרטא"; מהדורת "אטלס ישראל החדש" בשנת 1995 – קומפקטית ונוחה לתלמידים; מהדורה ממוחשבת – בתהליך עבודה.

 עוד בשנות הארבעים של המאה ה- 20  הגו דוד עמירן (אז עדיין הוֹרְסְט קַלנֶר) וידידו מימי לימודיהם בחו"ל, היינץ גוּטפלד (לימים מרדכי גלעד, המנהל השני של השירות המטאורולוגי הישראלי), את הרעיון של עריכת אטלס רגיונאלי של ארץ-ישראל, ואף הכינו, בכתב יד, מספר מפות בנושאי אוכלוסייה. רק אחרי מלחמת העצמאות החל הרעיון להבשיל לקראת  ביצוע. הם פנו אל יוסף אלסטר, מנהל מחלקת המדידות הממשלתית במשרד העבודה, שהיה ממונה על המיפוי הממלכתי בישראל, בהצעה שהמוסד שבראשו הוא עמד יבצע את הדפסת המפות. מִשהוא נענה להצעה פנו השלושה אל משה גֹרדון, מנהל "מוסד ביאליק" שליד הסוכנות היהודית בירושלים, בבקשה שיסייע במימון הפרויקט ואף ידאג לעריכה הלשונית של דברי ההסבר המפורטים אשר תוכננו ללוות כל מפה ומפה. גם הצעה זאת נתקבלה, ולאטלס נתמנתה הנהלה מורכבת מיוסף אלסטר ומשה גֹרדון. בראש המערכת המדעית עמד פרופ' דוד עמירן, אבי הגיאוגרפיה האקדמית בישראל ומייסד המחלקה לגיאוגרפיה באוניברסיטה העברית בירושלים, ולמערכת צורף נפתלי רוזנאו (רוזנן), סגן מנהל השירות המטאורולוגי. כך קמה המערכת הראשונה למפעל הכרטוגרפי הנושאי הלאומי אשר קיבל את השם "אטלס ישראל". משה גֹרדון נתמנה גם לעורך הכללי של דברי ההסבר, אורי צידון למרַכֵּז הכרטוגרפי ונפתלי קדמון לעורך ולמרַכֵז המערכת. רוברטו בקי, הסטטיסטיקן הממשלתי, נתמנה ליועץ הסטטיסטי. 

על מנת להבטיח את הטיפול המדעי בכל תחומי הידע הגיאוגרפי - במובן הרחב ביותר - של ארץ-ישראל ומדינת ישראל, נתמנו עורכים ל- 15 מדורים נושאיים, ובהם טובי החוקרים בארץ. ואלה היו עורכי המדורים, לפי סידרם באטלס: כרטוגרפיה - יוסף אֶלסטֶר; גיאולוגיה - פרופ' ליאו פיקרד; גיאומורפולוגיה - פרופ' דב ניר; אקלים - נפתלי רוזנן; הידרולוגיה - מרטין גולדשמידט; בוטניקה -  פרופ' מיכאל זהרי; זואולוגיה - פרופ' שמעון פריץ בודנהיימר; תולדות הנוף - פרופ' יצחק שטנר; היסטוריה - פרופ' מיכאל אבי-יונה; יישובים - פרופ' דוד עמירן; אוכלוסין - מרדכי גלעד; כלכלה -  פרופ' יצחק גלפט ושאול זרחי; חקלאות - ד"ר אמיל לוּאִי לוי; שירותי חברה ומדינה - פרופ' הֶלמוּט מיוּזם; תחבורה - פרופ' יהודה קרמון.   720 המפות והמפיות ב- 101 גיליונות כפולים גדולים  נערכו והודפסו בשיטת הליתוגרפיה  במחלקת המדידות בתל-אביב, ודברי ההסבר המפורטים שנכתבו על ידי עורכי המדורים הנושאיים הודפסו מעברן השני של המפות - ב"דפוס לימודי", בית הספר לדפוס של מפעלי "הדסה" לחינוך מקצועי בירושלים. האטלס, אשר היה אחד האטלסים הלאומיים הראשונים בעולם (הראשון היה האטלס של פינלנד אשר ראה אור בשנת 1899), זכה להדים בינלאומיים חיוביים. הוא יצא לאור בכריכה מפוארת בפורמאט גדול (40 X 50 ס"מ). אבל לא ככרך שלם אחד: לחותמים המנויים סופק קונטרס אחד של מפות אחת לחצי שנה או שנה, ולבסוף סופקה כריכה מהודרת שאותיות הזהב עליה עוצבו בידי הטיפוגרפית פרנציסקה ברוך. אל תוך כריכה זאת הוכנסו הקונטרסים באמצעות מערכת ברגים. כסמל האטלס נבחר הקטע המתאר את ירושלים מתוך מפת מידבא. ההוצאה לאור של המהדורה הראשונה הסתיימה בשנת 1964, ומשקל האטלס השלם היה ½  7 ק"ג. הלצה טענה שרוכשי האטלס יזכו במתנת חינם: מכונית טנדר להסעתו הביתה, או חדר נוסף בדירת השיכון לאחסנתו. אבל למרות המידות הנכבדות נמכרו 2000 העותקים של המהדורה הראשונה תוך זמן קצר. להפצה המהירה תרם חומר ההסברה הרב, בצורת חוברות מאוּיָרות בדוגמאות  מתוך האטלס.

 

תמונה 1020:  ילדי פרופ' קדמון, מרכז מערכת אטלס ישראל, עובדים עם המהדורה הראשונה של האטלס. 

בשנת 1970 ראתה אור מהדורה שנייה, מעודכנת, בלשון האנגלית, בשם Atlas of Israel,  עדיין באותו פורמאט גדול. היא  נערכה בשיתוף עם בית ההוצאה הבינלאומי הנודע "אֶלזֶוויר" באמסטרדם. בראש המערכת שוב עמד דוד עמירן, ויוסף אלסטר שימש יו"ר ההנהלה. למערכת המדעית צורפו עוזי פארן ונפתלי קדמון ככרטוגרף הראשי, וגם בין עורכי המדורים הנושאיים חלו כמה שינויים. מהדורה זו כבר זכתה לביקורות רבות ומצויינות ברחבי העולם.

  

תמונה 1023: נפתלי קדמון (ראשון מימין), מרכז המערכת של אטלס ישראל, וברוך אוסרי  (ראשון משמאל),  מנהל הדפוס, עם נציג חברת ELSEVIER,  בביקורו במחלקת המדידות  בשנת 1968. מטרת הביקור: בדיקת תהליך העריכה של אטלס ישראל, המהדורה השנייה.

כעבור 15 שנה, ב- 1985, נערך הסכם בין אגף המדידות, יוֹרשָה של מחלקת המדידות, לבין בעלי בית ההוצאה "כרטא" בירושלים (עמנואל ושי האוזמן) לצורך הוצאתה לאור של מהדורה שלישית מעודכנת, דו-לשונית, ושוב בפורמאט גדול. הפעם הודפס האטלס בשני כרכים נפרדים. בעוד שכל המפות בשני הכרכים נשאו את המקראות בעברית ובאנגלית, הופיעו דברי ההסבר שצורפו למפות בנפרד בכרך העברי ובאנגלי. הכרך האנגלי נערך בשיתוף פעולה עם חברת מקמילן בניו יורק וחברת קוֹליֶר בלונדון, דברי ההסבר תורגמו ע"י חברת "כרטא", ושני הכרכים הודפסו על ידי אגף המדידות.  המערכת המדעית הורכבה הפעם מן ה"ה רון אדלר, מנהל אגף המדידות, כיו"ר ההנהלה, הנרי אליקים, מרדכי גלעד, יצחק הינברגר, פרופ' דוד עמירן כיו"ר המערכת, ראובן צמרת, פרופ' נפתלי קדמון כעורך האחראי, מיכאל קנטור ופרופ' אריה שחר. מספר אנשי המדע והמקצוע שהשתתפו בעריכת המפות עמד על 55.

 

תמונה 1026: פגישה עם נשיא המדינה, חיים הרצוג בשנת 1986, לרגל הוצאת המהדורה השלישית של אטלס ישראל. יושבים מולו חלק מאנשי מערכת אטלס ישראל. ראשון מימין: פרופ' אריה שחר. שני: פרופ' נפתלי קדמון. שלישי: ד"ר רון אדלר. רביעי: פרופ' דוד עמירן

 

תמונה 1027: ד"ר רון אדלר מעניק לפרופ' נפתלי קדמון עותק מהמדורה השלישית של אטלס ישראל, שנת 1986. 

בעוד ששלוש המהדורות הראשונות של האטלס הלאומי נועדו בעיקר לחוקרים אך גם לכל ציבור המתעניינים בידיעת הארץ, הורגש עתה הצורך בעריכתה של מהדורה שתתאים במיוחד לתלמידי בתי הספר, אבל תהיה נוחה גם להחזקה בכל בית בישראל. ביוזמתו של אריה שחר, פרופסור לגיאוגרפיה ומנהל המכון ללימודים עירוניים ואזוריים באוניברסיטה העברית בירושלים, הוחלט על הוצאתה לאור של מהדורה חדשה בפורמאט קטן יותר (23 X 33 ס"מ) שתתאים גם לילקוטם של תלמידים. למהדורה זו ניתן השם "אטלס ישראל החדש", והיא ראתה אור בשנת 1995. השותפים בעשייה היו הפעם המרכז למיפוי ישראל, יורשו של אגף המדידות הממשלתי, והמחלקה לגיאוגרפיה של האוניברסיטה העברית בירושלים. יושב-ראש המערכת היה אריה שחר. המערכת הורכבה מן ה"ה רון אדלר, דוד עמירן, ראובן צמרת, יצחק הינברגר, ארנון סופר, נפתלי קדמון, דב ניר, תמר סופר, מיכאל קנטור, אסתר רפ, אביאל רון (מנהל המרכז למיפוי ישראל) וציון שתרוג. מהדורה חדשה זו הקיפה 88 עמודי מפות (אך לא כללה דברי הסבר), ובצד מפות נכללו בה תמונות לווין של הארץ כולה. לראשונה שולבו באטלס צמדים של תצלומי אוויר לצפייה מרחבית (תלת-ממדית "אמיתית") באמצעות סטיריאוסקופ, וכן אנאגליפים (הדפסות תצלומי אוויר בשני צבעים חופפים, אדום וכחול), אף הם לצפייה מרחבית, באמצעות זוג משקפיים  בעלי זגוגיות בצבעי כחול ואדום; משקפיים אלה צורפו לכל אטלס. לקראת הוצאתו לאור של "אטלס ישראל החדש" הופץ בין כל המורים לגיאוגרפיה  בבתי הספר בישראל מדגם של מפות האטלס.  

בעקבות המִחשוּב אשר לא פסח גם על הכרטוגרפיה, הוחלט להוציא לאור מהדורה חמישית ומעודכנת של האטלס הלאומי באמצעות עיבוד סיפרתי, וזו נמצאת עתה בעבודה.