שאלות ותשובות בנושא רעידות אדמה

מוקד רעידת האדמה הוא המיקום הגיאוגרפי בו החלה רעידת האדמה, כלומר המיקום בו השתחחררה האנרגיה כתוצאה מתנועת הלוחות הטקטוניים. ​

​עוצמתה של רעידת אדמה נמדדת ביחידה הקרויה מגניטודה. המגניטודה היא מדד של כמות האנרגיה שהשתחררה באזור המוקד של רעידת האדמה. המגניטודה שנקבעת לרעידת אדמה מתייחסת אך ורק למקום שבו נוצרה רעידת האדמה ולא למקום שהורגשה בו והיא נקבעת באמצעות מדידות במכשירים הקרואים סיסמומטרים. הראשון להציע שיטה להערכת המגניטודה היה צ'ארלס פ' ריכטר, סיסמולוג מקליפורניה, ומכאן המושג "סולם ריכטר". כיום אנחנו משתמשים בשיטות אחרות להערכת המגניטודה.

​הסיסמומטר הוא מכשיר לגילוי ורישום זעזועים על פני השטח של כדור הארץ והוא רגיש במידה כזו, שביכולתו לגלות רעשי אדמה המתרחשים במרחק ובעומק רב. עקרון הפעולה של מכשיר סיסמומטר, פשוט: הסיסמומטר בנוי ממשקולת התלויה על קפיץ אליה צמוד סליל חשמלי והם נעים יחד בתוך שדה מגנטי. רעידת האדמה מטלטלת את מכשיר הסיסמומטר המקובע לקרקע וגורמת למשקולת להתנדנד ולסליל לייצר זרם, עוצמת הזרם גדלה ככל שמהירות התנודה חזקה יותר. עוצמת הזרם, המבטאת את עוצמת הרעידה, יכולה להירשם בצורות שונות: בעבר היא נרשמה על גליל נייר וכיום היא נרשמת בזיכרון של מחשב. איתור מדויק של מוקד הרעש ומדידת עוצמתו נעשים בעזרת מספר מכשירי סיסמומטר הממוקמים במקומות שונים ומאפשרים חישוב מקום המוקד והעוצמה של רעידת האדמה. בישראל מפעיל המכון הגיאופיזי לישראל בלוד רשת של מכשירי סיסמומטר המוצבים במקומות שונים בארץ. המכון מקבל מידע נוסף גם ממכשירים המוצבים בארצות שכנות ובמקומות אחרים בעולם.

​בדרך כלל כן, אבל לא תמיד. במקרים רבים בעולם התחילה הפעילות הסייסמית עם מספר רב של רעידות אדמה חלשות ופרק זמן מסוים אחר כך התרחש גם רעש אדמה החזק. במקרים אחרים, במו במפרץ אילת ב-1995, הרעש החזק היה הראשון.

​רעידת האדמה עצמה נמשכת בדרך כלל מספר שניות עד עשרות שניות ואולם, הגלים שהיא יוצרת יכולים להיות מורגשים בפרקי זמן הרבה יותר גדולים (בדרך כלל דקות).

כמעט תמיד. לאחר רעידת אדמה חזקה מתרחשות רעידות אדמה נוספות הנקראות "רעידות משנה" (AFTERSHOCKS). רעידות אלו יכולות להופיע דקות ספורות לאחר הרעש הראשון ולחזור ולהופיע באופן בלתי צפוי במשך שבועות ואף חודשים. בדרך כלל לא תעלה עוצמת רעידת המשנה החזקה ביותר על עוצמה השווה למגניטודה אחת פחות מהרעידה העיקרית. רעידות המשנה יכולות למוטט בתים שנחלשו ברעידה הראשונה ולכן יש להימנע מלהיכנס לתוך בתים שניזוקו מחשש להתמוטטות נוספת.​

​לא. למרות מאמצי מחקר ברחבי העולם לא נמצאה עדיין שיטה המאפשרת חיזוי מראש של המיקום והמועד בו תתרחש רעידת אדמה. השיטות אותן בודקים החוקרים בניסיון לגלות שיטה לחיזוי רעידות אדמה, מתבססות בין היתר, על מדידות פעילות סייסמית, ניתוחים גיאודטיים, התנהגות מי התהום, שחרור גז ראדון, שינויים בשדה האלקטרו-מגנטי והתנהגות בעלי חיים. כאמור, אף אחת משיטות אלו לא הביאה ליצירת מודל חיזוי אמין של רעידת אדמה. כיום, אנו יכולים להתבסס רק על ההנחה הבסיסית האומרת כי רעידות אדמה ימשיכו להתרחש במקום בו הן התרחשו בעבר. למרות האמור לעיל, קיימות כיום מערכות הנותנות התרעה קצרת זמן בעת רעידת אדמה (ראו שאלה נפרדת בעניין בנושא זה).

​כן. קיימים כיום לרכישה מכשירים ביתיים המסוגלים לתת התרעה קצרה של מספר שניות לפני שנרגיש בעצמנו בהתרחשותה של רעידת אדמה. מכשירים אלו אינם מסוגלים לחזות רעידת אדמה טרם התרחשותה, אך הם מסוגלים לחוש בגלים הראשונים המתפשטים בעת רעידת אדמה , בטרם נוכל אנו לחוש בעצמנו ברעידה.
התרעה כזאת עשויה לתת לנו, במקרים מסוימים, מספר שניות נוספות שהן פרק זמן המאפשר לנו לעבור למקום בטוח על פי ההנחיות. אזרח המעוניין לברר פרטים נוספים אודות המכשירים הקיימים בשוק מוזמן לחפש מידע אודותיהם ברשת האינטרנט ובמקורות נוספים. משרד החינוך הנחה על התקנת מערכות התרעה כאלו בבתי ספר חדשים וממליץ על התקנתם בכל מוסדות החינוך בישראל.

רעידת אדמה חזקה משמעויות עלולה להשפיע על כל תחומי החיים:

• נזק כבד עד כדי קריסה והתמוטטות מבנים.
• הרג ופציעה של אזרחים, אחרים לכודים תחת הריסות הבתים.
• אזרחים רבים עלולים להישאר מחוסרי בית.
• קריסת תשתיות חשמל, מים, ביוב, השבתה ולו זמנית של מערך הטלפונים והתקשורת.
• חסימת כבישים ועומסים כבדים בצירי התנועה בשל תנועת אזרחים.
• שריפות ודליפת חומרים מסוכנים ממאגרים ומפעלים.
• השבתה חלקית או מלאה של מערכות החינוך ומקומות עבודה.
• קשיי אספקה של מוצרים חיוניים (מזון, תרופות, דלק, מוצרים אחרים).
• עומס רב בשל פינוי נפגעים למוסדות רפואיים, השבתה חלקית של בתי חולים ומרפאות.
• מחסור בזמינות צוותים בתחומים חיוניים (הצלה, בריאות, צבא ומשטרה).
• נזקים מתמשכים ותהליך שיקום ארוך.

​שיעור הנזק שייגרם בכל מקום ומקום כתוצאה מרעידת האדמה תלוי בשישה גורמים:

• עוצמת/מגניטודת הרעידה - ככל שהמגניטודה גבוהה יותר יהיו תנודות הקרקע חזקות יותר, לפיכך ככל שעוצמת הרעידה גדולה יותר, כך גדל הפוטנציאל להיווצרות נזקים משמעותיים.
• קירבה למוקד - ככל שאנו קרובים יותר למוקד הרעידה, תנודות הקרקע תהיינה חזקות יותר. מכאן, פוטנציאל הנזק שייגרם לסביבה הקרובה למוקד יהיה גדול יותר.
• המאפיינים הגיאולוגים והטופוגרפיים - למבנה הגיאולוגי של האזור השפעה רבה על עוצמת תנודות הקרקע ומכאן על הנזק שיגרם בעת רעידת אדמה. לדוגמא, למבנים הנמצאים על אדמה רכה שמתחת לה מצויה שכבת סלע קשה צפוי להיגרם בדרך כלל נזק רב יותר. קרקע חולית הרוויה מים, עלולה להביא לשקיעת מבנים בעת רעידה (תופעה זו מכונה 'התנזלות הקרקע'). לעומת זאת, למבנים שיעמדו על מסד סלע קשה עשוי להיגרם נזק מועט יותר. שיעור הנזק תלוי גם בתוואי הקרקע (הטופוגרפיה): מבנים העומדים בראש הר צפויים לטלטלה חזקה יותר מאשר מבנים המצויים על מישור, מבנים העומדים על מדרון תלול או בסביבת מצוק חשופים יותר לתופעת "גלישת קרקע" אם בשל גלישת המבנה עצמו עם הקרקע שתחתיו ואם בשל היפגעותו ממפולת שגלשה לכיוונו.
• סוג המבנה ואופי הבנייה - לתכנון ולביצוע נכון של בניית המבנים השונים יש חשיבות מכרעת בקביעת גודל הנזק הנגרם כתוצאה מרעידת אדמה. לפיכך, תכנון ובנייה נכונים על פי תקן עמידות לרעידות אדמה, יקטינו באופן משמעותי את הנזק הצפוי בנפש וברכוש עקב רעידת אדמה.
• צפיפות אוכלוסין - ככל שצפיפות האוכלוסין באזור המוקד גדולה יותר, כך גם יגדל מספר הבניינים ומספר האנשים העלולים להיפגע בעת הרעידה.
• התנהגות האוכלוסייה - ככל שמודעות האוכלוסייה לחשיבות הבנייה על פי תקן עמידות לרעידות אדמה תגדל, וככל שתדע האוכלוסייה כיצד עליה לנהוג בעת הרעידה ואף תתרגל כללי התנהגות נכונה, כך יצטמצם גודל הנזק הצפוי.

השילוב בין ששת הגורמים הללו הוא שיקבע את שיעור הנזק ברכוש והפגיעה בנפש בעקבות רעידת אדמה.

​גלישת קרקע היא אחת התופעות המסוכנות ביותר בעת רעידת אדמה כאשר עקב טילטול הקרקע היא גולשת במדרון. גלישת קרקע עלולה להתרחש בעיקר במדרונות הרים וגם במדרונות מתונים. גלישות קרקע הביאו בעת רעידות אדמה הרסניות בעולם לכיסוי ישובים וכבישים תחת מפולות קרקע ובוץ ובמקרים אחרים גרמו לגלישה במדרון של בתים רבים ביחד עם שכבת הקרקע שתחתיהם (גלישת קרקע אירעה לדוגמה ברעידת האדמה שפגעה בעיר צפת בשנת 1837).

​פירוש המלה צונאמי ביפנית הוא גל מכה נמל (צו= גל, נאמי= נמל). רעידת אדמה תחת קרקעית הים או גלישת מדרון היבשת בים גורמים לשקיעה או התרוממות פתאומית של קרקעית הים וזאת בתורה יוצרת גל מים (כשם שנוצרים גלים בזריקת אבן לבריכה). ההפרעה בים שנוצרת מעל מוקד רעידת האדמה יוצרת גלי ים ענקיים הנעים במהירות גבוהה (מאות קילומטרים לשעה) . כאשר מתקרבים גלי צונאמי אל היבשה, הם מאטים את מהירותם ועודף האנרגיה גורם להתרוממות נד מים לגובה העשוי להגיע ל-20 או 30 מטרים ואף יותר. גל הצונאמי (או סדרה של גלי צונאמי) מכים בחוף בעוצמה רבה ושוטפים את רצועת היבשה וכל אשר עליה: בתים, מכוניות, בני אדם וכל דבר אחר. ידועים מספר אירועים של גלי צונאמי בים התיכון שפגעו גם בחופי ישראל וגרמו להרס ואבדות בנפש (לדוגמה בעכו [1759] וביפו). מסיבה זאת, אם אתם בחוף הים בעת רעידת אדמה, עזבו מייד את החוף מחשש שיגיע גל צונאמי שיציף את החוף. אל תשובו לחוף בשעות הקרובות. נסיגת ים (שפל) פתאומית וחזקה – סימן לגל צונאמי מתקרב.

לא. רעידת אדמה יכולה להיות אירוע קשה שגורם לנזקים רבים ולאבידות בנפש. יחד עם זאת, מדינה הערוכה כיאות לאירוע שכזה, ובעיקר אזרחים שהקפידו מבעוד מועד, לחזק את בתיהם ולתרגל את הנחיות ההתגוננות, יכולים להפחית באופן ניכר מאוד את מידת הנזק ומספר הנפגעים כתוצאה מהרעידה. אף פעם לא נהרס הכול! מדינות שהיו מוכנות יחסית להתרחשותה של רעידת אדמה, ושהשכילו להתמודד עם תוצאותיה, השתקמו במהירות רבה יחסית. אפשר לעבור רעידת אדמה חזקה ללא פגיעה בנפש. בידינו הדבר!​

​כן. אזור ארץ ישראל והמדינות השכנות הוא אזור בו מתרחשות רעידות אדמה באופן קבוע לאורך כל שנות ההיסטוריה הידועה. מרביתן של רעידות אדמה אלו מתרחשות על העתק ים המלח (או בשמו העממי "השבר הסורי אפריקאי"), שהוא גבול מגע בין הלוח האפריקאי ללוח הערבי. מרבית רעידות האדמה המתרחשות בו הן רעידות אדמה חלשות, רבות מהן בלתי מורגשות ע"י בני אדם, אך מדי תקופה מתרחשת רעידת אדמה חזקה יותר והרסנית. רעידות אדמה חזקות ממש הכו באזורנו מספר רב של פעמים במהלך אלפיים השנים האחרונות, כשהן משאירות מאחוריהן ערים חרבות ונפגעים רבים. ניתן לציין רעידות אדמה קטלניות במיוחד, שהתרחשו בשנים 747 (הרסה את בית שאן ), 1033 (הרסה את רמלה), 1546 (שפגעה קשה בירושלים, חברון, שכם ורמלה), 1837 (הרסה את צפת וטבריה) ו 1927 שפגעה במיוחד ביריחו, שכם, לוד וירושלים. אירועי רעידות אדמה אלו הן דוגמאות נבחרות מתוך מספר רב יותר של רעידות אדמה הרסניות שהתרחשו במהלך תקופה זאת ופגעו לפחות פעם אחת במרבית הערים בארץ ישראל.

רעידת האדמה החזקה ביותר שנמדדה מעולם התרחשה בצ'ילה, ב-22 במאי, 1960 ונקבעה לה מגניטודה 9.5. רעידת האדמה מול חופי סומאטרה בדצמבר 2004 הייתה בעוצמה דומה. רעידת האדמה החזקה ביותר שנמדדה באזורנו אירעה ב-22 בנובמבר, 1995 והייתה בעוצמה (מגניטודה) של 7.2. מוקד הרעש היה במפרץ אילת, כ-100 ק"מ מדרום לעיר אילת. למרות העוצמה החזקה ובעיקר בגלל המרחק לא היו נפגעים בנפש בישראל והנזקים היו קלים, זאת בשל המרחק הרב ממקומות ישוב.​

​רעידת אדמה חזקה יכולה להתרחש בישראל בכל רגע נתון.

​לא. בשל סמיכותה של כל מדינת ישראל להעתק ים המלח שלאורכו התרחשו מרבית רעידות האדמה שבאזורנו, נמצאים כל אזורי הארץ מספיק קרובים למוקדי התרחשות אפשריים של רעידות אדמה חזקות ועלולים לכן להיפגע ברעידת אדמה חזקה. לא ניתן להבדיל בין אזורים בטוחים או מסוכנים בישראל. לעומת זאת יש בנינים בטוחים וכאלה שאינם בטוחים בעת רעידת אדמה. מבנים שאינם בנויים כראוי הם מסוכנים, בלי קשר למיקומם.

​למדינת ישראל עומד ניסיון רב בהתמודדות עם מצבי חירום ובשנים האחרונות מקדישה המדינה מאמצים רבים להגביר את היערכותה גם לאירוע של רעידת אדמה חזקה. יחד עם זאת, בשל היקף הפגיעה הצפוי בעת התרחשות רעידת אדמה הרסנית, צריכים אזרחי המדינה להיערך לרעידת אדמה על בסיס ההנחה כי ביממות הראשונות ייאלצו להתמודד לבדם עם ההרס ותוצאותיו. לכל מדינה, ולו המתקדמת ביותר, ייקח זמן רב לארגן ולשלוח כוחות סיוע ומספרם תמיד יהיה מוגבל לנוכח מימדי האסון.

​ההיסטוריה של אירועי רעידות אדמה בעולם מראה כי בעידן המודרני, מדינות שחוו רעידת אדמה חזקה קיבלו סיוע משמעותי ממגוון גופי סיוע בין-לאומיים ומדינות. יש להניח כי עזרה כזאת תוצע לישראל ע"י מדינות וארגונים רבים וכי משלחות סיוע מחו"ל יגיעו לישראל במטרה לסייע, לאחר רעידת אדמה.

​על פי החוק, מי שאחראי על בטחון אזרחי המדינה בעת שיגרה, היא משטרת ישראל. אם תחליט ממשלת ישראל על הכרזת מצב חירום בעקבות רעידת אדמה חזקה, יעבור ניהול המצב לידי צה"ל. בשנת 2007 החליטה הממשלה להטיל על שר הביטחון את האחריות לטיפול בעורף במצבי חירום, ביניהם, רעידות אדמה הרסניות. רשות החירום הלאומית משמשת גוף המטה של שר הביטחון לעניין זה.

​כל מדינה, ולו המתקדמת ביותר, מתקשה להיערך לרעידת אדמה חזקה בשל היקף הנזקים הצפוי והעלויות הגבוהות הכרוכות בכך. גבוהות במיוחד הן העלויות הנדרשות לשם מיגון תשתיות ולחיזוק מבנים. מסיבה זאת, מוטלת האחריות להיערכות האזרחים לקראת רעידת אדמה הרסנית - בראש ובראשונה על האזרחים עצמם. על כל אזרח לעשות כמיטב יכולתו לוודא כי ביתו עומד בתקן עמידות בפני רעידת אדמה (תקן 413), ולחזק אותו במידה והבית אינו עומד בתקן זה. בנוסף צריך כל אזרח להכין את ביתו לאירוע של רעידת אדמה ולוודא כי כל בני המשפחה מכירים את כללי התגוננות בעת רעידת אדמה ואף תרגלו אותם.

• קבעו מראש, בשיתוף בני המשפחה ועל פי הנחיות ההתגוננות (ראו לעיל), מקום בטוח בבית וכן במקום העבודה שתגיעו אליו בזמן רעידת אדמה: למשל ממ"ד או חדר מדרגות בבית קומות ושטח פתוח בבית צמוד קרקע או בדירת קרקע.
• ודאו שכל בני המשפחה יודעים היכן נמצאים המפסקים הראשיים של החשמל והברזים הראשיים של הגז והמים. תרגלו כיצד לסגור אותם.
• קבעו מקום מוסכם באזור פתוח שישמש למפגש עם בני המשפחה. כמו כן יש קיבעו איש קשר שאינו בן המשפחה הגרעינית לצורך התקשרות במקרה של נתק בתקשורת בין בני המשפחה.
• ערכו לפחות פעם בשנה תרגול משפחתי למוכנות לרעידת אדמה.

​ראשית עליכם לוודא כי ביתכם עמיד לרעידות אדמה (על פי תקן ישראלי 413) ולחזק אותו במידה שנמצא כי אינו עומד בתקן. בנוסף מתברר, כי מרבית הפגיעות בנפש בעת רעידת אדמה נגרמות מקריסה של מדפים ושל חפצים כבדים, משברי זכוכית, משריפות ומדליפות גז. על כן כדאי עוד היום לעשות פעולות אלו:     

• לייצב ספריות, טלוויזיות ומדפים ולחזק את חיבוריהם אל הקיר.
• לחזק חיבורי דודי השמש וחימום, בלוני גז וכן מזגנים ומדחסיהם.
• לאחסן חומרים רעילים ודליקים במקום נעול הרחק ממקור חום.
• להניח חפצים כבדים במקומות נמוכים.
• להכין ציוד למצבי חירום – (ראו שאלה נפרדת בנושא)

​הגורם למרב האבידות בנפש בזמן רעידת אדמה הוא התמוטטות המבנה בו אנו נמצאים: הבית בו אנו גרים, המבנה בו אנו עובדים, בית הספר או מבנה אחר. הדרך המשמעותית ביותר למנוע אבידות בנפש ונזקים לרכוש היא לוודא כי הבית שבו אתם מתגוררים עמיד ברעידות אדמה, לפי דרישות התקן הישראלי (ת"י 413).מומלץ להיעזר בבדיקה של מהנדס מבנים מוסמך.    

• בניינים שנבנו לפני1980 אינם עומדים כנראה, בדרישות התקן ויש לחזקם בהקדם. ממשלת ישראל מסייעת בחיזוק בניינים באמצעות תכנית המתאר הארצית (תמ"א 38).
• בניינים שנבנו לאחר 1980, נחשבים ככלל לעמידים מאחר ונבנו לפי דרישות תקן 413.
• בניינים הכוללים מרחבי ביטחון (ממ"ד) נחשבים לעמידים הרבה יותר בשל החוזק הנוסף שמעניקים הממ"דים לבנין כולו.

​כדאי להתייעץ לצורך כך במהנדס מבנים רשוי . אם הבית אינו עומד בדרישות התקן הישראלי (413), מומלץ לבחון את האפשרות לחיזוקו על פי "תוכנית המתאר הארצית לחיזוק מבנים קיימים בפני רעידות אדמה" - תמ"א 38. כל אדם אחראי לעצמו, למשפחתו ולרכושו אי לכך האחריות לחיזוק הבית ולהצלת משפחתו של האזרח, מוטלת על האזרח עצמו. פעולה זאת מותנית בהבנת חשיבות הנושא ובנכונותו של כל אחד מאתנו להקדיש את המשאבים הכלכליים הנחוצים למשימה זאת. חיזוק הבית הוא מעבר לשיקול כלכלי של רווח והפסד. ממשלת ישראל מעניקה כיום לאזרחים סיוע חלקי, באמצעות תוכנית המתאר הארצית לחיזוק בניינים בפני רעידות אדמה (תמ"א 38).

​תמ"א 38 היא תוכנית מתאר ארצית שפותחה ע"י מנהל התכנון במשרד הפנים, המאפשרת קבלת היתר לחיזוק הבניין, וקבלת היתר לתוספת זכויות בנייה. בנוסף, ניתנות הקלות במיסוי (מס שבח ומס מכירה).
התוכנית מעודדת דיירים, ובפרט דיירי בתים משותפים שהתארגנו יחדיו לצורך מטרה זאת, לחזק, בהליך מהיר ופשוט יחסית, את עמידות בתיהם בפני רעידות אדמה.
זכויות בניה נוספות יינתנו (לפי המקרה) לדיירים בבניינים שניבנו לפי היתר שניתן לפני הראשון בינואר 1980 (ובמקרים מסוימים גם בניינים אחרים - ע"פ הוראות התמ"א) וישמשו כתמריץ למימון, ולו חלקי, של פעולות החיזוק. תוספת זכויות בנייה זאת יכולה לאפשר, לדוגמה, בניית דירות נוספות על הגג או באגף נוסף בבניין, הרחבת דירות קיימות ו/או הוספת ממ"ד. את הבנייה הנוספת המתאפשרת מכוח הרחבת זכויות הבנייה ע"י תמ"א 38, יכולים הדיירים לנצל לשימושם או למסרה לקבלן במסגרת עסקת חבילה. העסקה מאפשרת לקבלן למכור ולממש את ערך הדירות שנוספו לבניין במסגרת התמ"א ובתמורה עליו לחזק את הבניין לצד הכנסת שיפורים נוספים בבניין (בכפוף להסכמה בין הדיירים לבין הקבלן המבצע).
עסקת חבילה עם קבלן לצורך חיזוק הבניין באמצעות תמ"א 38 מהווה כאמור גם הזדמנות להכניס שיפורים נוספים בבניין, לרווחת דייריו, לדוגמה: אפשר לבצע שיפוץ חזית הבית, להוסיף מעלית, להוסיף מרחבים מוגנים (ממ"דים) ועוד. הכנסת שיפורים אלו איננה מהווה חלק מתמ"א 38 עצמה והיא יכולה להיעשות, ע"פ החלטת הדיירים, במקביל לחיזוק הבניין במסגרת התמ"א וע"פ משא ומתן עם החברה הקבלנית המיישמת את פרויקט החיזוק (הכול על פי הנסיבות והמגבלות בכל מקרה לגופו).
בנוסף מאפשרת התמ"א, מכוח החקיקה המשלימה לתוכנית, הקלות במיסוי בהתאם לחוק מיסוי מקרקעין (שבח ורכישה) תיקון 62 (הוראת שעה, התשס"ח 2008) וחוק התכנון והבנייה (עידוד חיזוק מבנים בפני רעידות אדמה, (הוראת שעה, התשס"ח 2007). הקלות אלו ניתנות על פי הנסיבות והתנאים הכלולים בתמ"א 38 ובחקיקה המשלימה לה.
מטרת תמ"א 38 היא לחזק את המבנה בפני רעידות אדמה, תוך מזעור ההוצאות לדיירים ושיפור רווחת חייהם. תנאי יסודי ליישומה של תמ"א 38 הוא חיזוק הבניין בפני רעידות אדמה!

לחצו על הקישור לפרטים נוספים אודות תמ"א 38 באתר משרד הפנים

​התמ"א מעניקה זכויות בניה למבנים שההיתר לבנייתם ניתן לפני 1.1.1980,, ואשר נקבע לגביהם ע"י מהנדס שנדרש חיזוקם. למבנים קטנים (ששטחם פחות מ- 400 מ"ר וגובהם אינו עולה על שתי קומות) מעניקה התמ"א זכויות בניה מצומצמות יותר.
התמ"א אינה חלה על המבנים הבאים: מבנים שתקן 413 פטר אותם מחיזוק, מבנים שנקבעו להריסה לפי תכנית או לפי צו בית משפט, מבנים שהוקמו ללא היתר בניה.

​על פי התמ"א ניתן להוסיף למבנה מגורים יחידות דיור חדשות באחת מהצורות הבאות: הוספת קומה נוספת בשטח של קומה טיפוסית בבניין, או סגירת קומת עמודים, או הוספת אגף בשטח של קומה טיפוסית. בנוסף, ניתן על פי התמ"א להרחיב דירות קיימות בשטח של עד 25 מ"ר נוספים.
כדי להאיץ חיזוק בניינים בעלי קומת עמודים, יזמה המועצה הארצית את שינוי מס' 2 לתמ"א 38 שאושר במרץ 2010. שינוי זה מאפשר תוספת של יחידות דיור הן בקומה המפולשת והן בקומה נוספת, או סגירתה לשימושים אחרים, כגון מרחב מוגן וכו'.
יש לזכור כי בתמ"א מפורטת המעטפת המקסימאלית של זכויות הבניה כתמריץ לחיזוק. על מבקשי הבקשה לבחור בחלופה שמתאימה למבנה הספציפי, בהתייחס למצבו הקונסטרוקטיבי של המבנה, למאפייניו האחרים, לאופי סביבתו ועוד.
בנוסף, התמ"א מאפשרת להרוס מבנה שנקבע לגביו שנדרש לחזקו, ולהקימו מחדש, בתוספת זכויות לפי התמ"א.

​לפי הוראות התמ"א, נדרשת בדיקת המבנה ע"י מהנדס מבנים בעל הכשרה מתאימה מרשם המהנדסים וקביעתו שאכן נדרש חיזוקו בפני רעידות אדמה. יש לברר כי המהנדס הוא בעל ניסיון בתכנון וחיזוק מבנים לרעידות אדמה. לאחר שהובהר הצורך בחיזוק הבניין, נדרשת החלטת הדיירים לפעול לחיזוק מבנה מגוריהם. חוק המקרקעין (חיזוק בתים משותפים מפני רעידות אדמה, התשס"ח – 2008) קובע הוראות מקלות לעניין הרוב הדרוש בבית משותף לקבלת החלטה על ביצוע עבודות חיזוק ברכוש משותף. בשלב זה נדרשים בעלי הנכס להחליט כיצד לממש את החיזוק. מומלץ כי בעלי הנכס יבחנו את "סל" הזכויות המוצעות בתמ"א ואת האפשרויות המוצעות בה, וישקלו אילו מתוכן מתאימות לבנין (חלקן או כולן) ובאיזו דרך מוטב לממש אותן. לכל מבנה ולכל דיירים יש צרכים והעדפות שונות, והתמ"א מאפשרת לכן מספר אפשרויות לתוספת הזכויות ולביצוע החיזוק.
אחת האפשרויות היא לפנות ליזם/חברה אשר יטפלו בכל הליכי התכנון, אישור הבקשה להיתר וביצוע הבניה, הכל בהתאם להסכמות עם הדיירים ובעלי הנכס. קיימות מספר רב של חברות העוסקות בתחום, אולם אין חובה לפעול באמצעותן –נושא זה נתון כמובן לבחירת בעלי הנכס.
אם בעלי הנכס בוחרים לפנות ליזם/קבלן/חברה, מומלץ תמיד לבדוק מספר הצעות ולהתקשר עם רק קבלן רשום כדין.
את הבקשה להיתר, אשר תכלול את הן את השינויים והתוספות המוצעות במבנה והן את מרכיבי החיזוק יש לערוך ולהגיש לוועדה מקומית על ידי מי שמורשה לכך על פי החוק (אדריכל, מהנדס או הנדסאי, בהתאם לסוג המבנה). ההתקשרות עם בעל המקצוע, אשר יערוך את הבקשה וילווה את תהליכי אישורה, יכולה להיות חלק מהתקשרות עם היזם/החברה אשר תספק שירותי תכנון כחלק מהעסקה. אולם ניתן גם להפריד בין תהליכי התכנון והטיפול בהיתר הבניה לבין תהליכי הבניה והביצוע, בהתאם לבחירת בעלי הנכס.
יש לזכור כי ההחלטה הסופית בדבר תוספת זכויות בניה נתונה בידי הועדה המקומית אשר תקבע לאחר בחינת תנאי הבניין, ולאור שיקולים מקומיים וסביבתיים, מהם הזכויות המתאימות לבניין.

​התקן הישראלי לעמידות מבנים ברעידות אדמה (ת"י 413) נכנס לתוקף בשנת 1975. לפיכך, המבנים שנבנו אחרי שנת 1980 היו אמורים להבנות לפי תקן מחמיר זה.

​מבנים שהיתר לבנייתם ניתן לאחר 1.1.80, היו חייבים לעמוד בהוראות התקן. עם זאת, במידה ונמצא כי המבנים זקוקים לחיזוק וכי אינם עומד בתנאי התקן בפועל – אין מניעה לבצעו. תמ"א 38 מאפשרת לחזק מבנים אלה, ללא תוספת בזכויות בניה אך בחריגות מסוימות בקווי הבנין ובגובה המבנה עבור מרכיבי החיזוק בלבד.

​עורכי התכנית היו ערים מלכתחילה להשפעות אפשריות של מימוש הזכויות על סביבות המגורים, לרבות - מחסור אפשרי במקומות חניה עבור תוספת יחידות דיור או עקב סגירת קומות עמודים ששימשו לחניה, השלכות על עיצוב המבנה המחוזק ומראה הכללי של הרחוב, הצורך בהסדרת תשתיות בתוך המגרש ועוד. לכן, נותנת תמ"א 38 למהנדס הועדה המקומית ולוועדה המקומית סמכות להפעיל את שיקול דעתם, בעת בחינת הבקשה להיתר בניה שמוגשת לפי התמ"א. בדרך זו שומרת התמ"א על איזון בין הצורך לחזק את המבנים לבין הצורך שלא לפגוע במרקם העירוני.

​חיזוק המבנה הוא הזדמנות לשדרוג המבנה כולו, עיצוב מחודש של חזיתות מוזנחות, הוספת אלמנטים משפרים (כמו מעלית, ממ"ד) וכו'. לפיכך, קובעת תמ"א 38 הנחיות ברורות לעיצוב המבנה המחוזק תוך כדי התאמתו לרקמה העירונית הסובבת.
תמ"א 38 היא מכשיר יעיל להתנעת תהליך של התחדשות רקמות עירוניות שהתיישנו - הגדלת הדירות הקיימות, הוספת יחידות דיור, שדרוג עיצוב המבנים וכדומה. בכך, חורגת תרומתה של תמ"א 38 מעבר לחיזוק המבנים מפני רעידות אדמה.
עם זאת, יש לזכור שמטרתה העיקרית של התכנית היא חיזוק מבנים בפני רעידות אדמה.

תמ"א 38 מעודדת חיזוק מבנים באמצעות תוספת זכויות בניה, תוך שהיא שומרת על איזון בין צורכי החיזוק לבין שיקולים תכנוניים רחבים. למועצה הארצית לתכנון ולבניה ולמינהל התכנון במשרד הפנים היה ברור כבר בעת עריכת התמ"א, שמנגנון כלל-ארצי זה אינו נותן מענה זהה לאזורים שונים בארץ. על כן נקבע בהוראות התמ"א (סעיף 23) כי ניתן להכין מכוחה תכניות מפורטות לחיזוק מבנים לישוב, לחלק ממנו או תכנית נקודתית למבנה בודד. זאת על מנת להתאים את הוראות התמ"א לתנאים הייחודיים בכל ישוב, לקבוע בהן תוספת זכויות בניה בהיקפים המותאמים לכושר הנשיאה המקומי ולכדאיות הכלכלית של ביצוע החיזוק. תכנית מסוג זה כבר אושרה בראשון לציון וברמת גן ומקודמות בערים נוספות.

​ניתן לשלב חיזוק מבנה מפני רעידות אדמה עם פעולה לשיפור מיגון המבנה, על ידי שילוב בין מימוש הזכויות מכוח תמ"א 38 לבין הקמת מרחבים מוגנים – דירתי (ממ"ד) או משותף לכל המבנה. לדוגמא: במסגרת מימוש תמ"א 38, ניתן יהיה להוסיף לדירות שטח של עד 25 מ"ר - שטח זה יכול לשמש כמרחב מיגון דירתי (ממ"ד). בנוסף, במידה ונוסף למבנה טור ממ"דים (ממ"דים הבנויים לאורך כל גובה המבנה - אחד על גגו של השני), הוא יכול להוות גם אלמנט קונסטרוקטיבי המחזק מפני רעידות אדמה. כדי להבטיח את הטיפול היעיל בבקשה להיתר מכוח תמ"א 38, מומלץ לפנות למהנדסי פיקוד העורף בשלב מוקדם יחסית של הטיפול בבקשה להיתר. זאת מכוון שלהנחיות פקע"ר כאמור יכולות להיות השלכות מהותיות לבקשה להיתר.

​כדאי להכין ציוד לשעת חירום ולהניחו במקום נגיש כדוגמת המרחב המוגן. הציוד יכלול:    

• מים ומזון - מלאי מים (לפחות 4 ליטר לאדם) ומלאי מזון משומר (כזה המאוחסן ממילא בבית). יש להקפיד על ריענון מוצרי המזון והמים כדי שלא יפוג תוקפם.
• ציוד חיוני - ערכת עזרה ראשונה, פנס ורדיו המופעלים ע"י סוללות, תרופות, מטפה לכיבוי אש, משקפיים וציוד חיוני לתינוקות (חיתולים, מזון, בקבוק).
• מסמכים חשובים - צילום או העתק אלקטרוני של מסמכים רפואיים, מסמכי זיהוי, מסמכים אישיים ומסמכים פיננסים שיוחזקו במיקום אחר מחוץ לבית לגיבוי.

​הסימנים הבאים מעידים על תחילתה של רעידת אדמה:    

• הרצפה תרעד וזגוגיות החלונות ישקשקו במסגרותיהן.
• תתקשו לעמוד ביציבות במקומכם ויתכן שתחושו בסחרחורת קלה.
• המנורות יתנדנדו על התקרה.
• חפצים ירעדו, יגלשו על משטחים או יפלו.
• רהיטים יתחילו "לשוט" על הרצפה.

​אם אתם נמצאים בתוך מבנה וחשים שהאדמה רועדת תחת רגליך, עברו במהירות למקום בטוח על פי סדר העדיפויות שלהלן:    

1. שטח פתוח – אם ניתן לצאת מהמבנה מיד (בתוך שניות ספורות) – צאו החוצה לשטח פתוח.
(נכון בעיקר אם אתם שוהים בבית צמוד קרקע, או בדירת קרקע).
2. מרחב מוגן (ממ"ד) או חדר מדרגות- במקרה שלא ניתן לצאת החוצה מידית (בתוך שניות ספורות) - היכנסו במהירות לממ"ד שבדירתכם. בהיעדר ממ"ד - עברו לחדר המדרגות ושבו שם עד סיום הרעידה.(נכון בעיקר אם אתם שוהים בבניין רב-קומות).
3. תחת שולחן כבד או בפינה פנימית של החדר - אם אין ביכולתכם לצאת החוצה מיד או לעבור במהירות לממ"ד או חדר מדרגות - תפסו מחסה תחת שולחן כבד או בפינה הפנימית של חדר.

• התרחקו מקירות חיצוניים, מחלונות וממדפים.
• גוננו על עצמכם באופן הבא: כרעו על ברכיכם, היצמדו לרצפה והגנו בידיכם על הראש ועל הפנים.
• אם אתם בכסא גלגלים - נעלו אותו והגנו על ראשכם.
• אל תשתמשו במעלית בזמן הרעידה ולאחריה - אתם עלולים להילכד בתוכה.

• אם הרעידה מתרחשת בעת שאתם מחוץ לבניין - הישארו בשטח הפתוח והתרחקו ככל האפשר ממבנים. שטח פתוח – הכי בטוח!
• היזהרו מחפצים נופלים כדוגמת אבני חיפוי קירות, מדחסי מזגנים, שברי זגוגיות וחוטי חשמל קרועים.

• אם הרעידה מתרחשת כשאתם בנסיעה - עצרו מיד וחכו בתוך הרכב עד שהרעידה תיפסק - המכונית מגינה עליכם.
• הימנעו מעצירה מתחת לגשר, על מחלף, בקרבת מבנים או תחת מדרון תלול מחשש לקריסתם. התרחקו ברכב או ברגל.

• אם אתם נמצאים בחוף הים בעת רעידת אדמה, עזבו מייד את החוף והתרחקו ממנו ככל האפשר מחשש שיגיע נחשול ים ("צונאמי") ויציף את החוף. אל תשובו אל החוף ביממה הקרובה.
• נסיגת ים חזקה ופתאומית היא סימן לגל "צונאמי" מתקרב.

​לא. אדם הנמצא בתוך מבנה בעת שמתחילה רעידת אדמה, צריך לעבור מיד למקום בטוח על פי סדר העדיפויות שלהלן:    

1. שטח פתוח – אם ניתן לצאת מהמבנה מיד (בתוך שניות ספורות) – צאו החוצה לשטח פתוח.(נכון בעיקר אם אתם שוהים בבית צמוד קרקע, או בדירת קרקע).
2. מרחב מוגן (ממ"ד) או חדר מדרגות- במקרה שלא ניתן לצאת החוצה מידית (בתוך שניות ספורות) - היכנסו במהירות לממ"ד שבדירתכם. בהיעדר ממ"ד - עברו לחדר המדרגות ושבו שם עד סיום הרעידה.(נכון בעיקר אם אתם שוהים בבניין רב-קומות).
3. תחת שולחן כבד או בפינה פנימית של החדר - אם אין ביכולתכם לצאת החוצה מיד או לעבור במהירות לממ"ד או חדר מדרגות - תפסו מחסה תחת שולחן כבד או בפינה הפנימית של חדר.

​על פי סדר העדיפות להתגוננות מפני רעידת אדמה בתוך מבנה, אדם המרגיש בתחילתה של רעידת אדמה, ואינו יכול לצאת החוצה לשטח פתוח בתוך שניות, יכנס במהירות לתוך הממ"ד שבביתו וישב שם עד סיום הרעידה. בהיעדר ממ"ד – יעבור אותו אדם לחדר המדרגות וישב שם עד סיום הרעידה.(נכון בעיקר אם אתם שוהים בבניין רב-קומות).

​לא. סדר העדיפות להתגוננות בתוך מבנה בעת רעידת אדמה קובע כי אדם הנמצא בתוך מבנה ואינו יכול לצאת מיד החוצה לשטח פתוח, ייכנס לממ"ד בדירתו. בהיעדר ממ"ד – יעבור האותו אדם לחדר המדרגות וישב שם עד סיום הרעידה.

​לא. אין להשתמש במעלית בזמן או לאחר רעידת אדמה בשל הסכנה לכשל במנגנון המעלית והחשש שהמעלית תיתקע למשך זמן ממושך.

​לא. מי שנמצא מחוץ למבנה (ברחוב או בשטח פתוח) בעת שמתחילה רעידת אדמה, צריך להישאר מחוץ למבנה עד סיום הרעידה ולהתרחק ככל האפשר ממבנים, עמודי חשמל וכל חפץ שעלול להתמוטט עליו.

​כל עוד אתה יכול לצאת מהבניין בתוך שניות ספורות – צא! עליך לצאת בהליכה מהירה ולהתרחק מהבניין ככל האפשר.

​היכנס בהליכה מהירה אל הממ"ד והמתן שם עד סיום הרעידה. בהיעדר ממ"ד, עבור לחדר המדרגות ושב שם עד סיום הרעידה.

במידה ואותו אדם אינו יכול לצאת החוצה לשטח פתוח בתוך שניות, או להיכנס לממ"ד/חדר מדרגות, עליו לנעול את כיסא הגלגלים בסמוך לפינה פנימית של החדר, ולהגן על ראשו באמצעות ידיו.​

​יש לשאת את התינוק למקום בטוח, שנבחר על פי ההנחיות להתגוננות בתוך מבנה המפורטות להלן. במהלך הרעידה צריך מבוגר שנושא את התינוק לגונן עליו באמצעות גופו וידיו.

​יש לבחור מראש, ביחד עם כל בני המשפחה, מקום בטוח בבית על פי ההנחיות המפורטות להלן. חשוב ללמד את הילדים כיצד לזהות שמתרחשת רעידת אדמה ולתרגל עמם הגעה למקום הבטוח בהליכה מהירה. ילדים חייבים להכיר הייטב את הנחיות ההתגוננות בעת רעידת אדמה, על מנת שיוכלו להגיב נכון בכל מקום בו יימצאו, בעת התרחשות הרעידה.

​לאחר שהרעידה הסתיימה, יש להקפיד על הכללים הבאים:    

• אין להדליק אש או להפעיל מתג חשמל מכל סוג (כולל שימוש בטלפון סלולארי) מחשש לפיצוץ עקב דליפת גז.
• יש לצאת מהמבנה ולשהות בשטח פתוח הרחק מבניינים.
• לפני עזיבת המבנה יש לנתק את ברז אספקת גז הבישול ואת מפסק החשמל הראשי לדירה. נוסף לכך, מומלץ לסגור גם את ברז הגז הראשי של הבניין כולו. חידוש אספקת הגז או החשמל למבנה ייעשה רק ע"י טכנאי מוסמך ולאחר שיימצא כי מערכת הגז והברזים של כלל הצרכנים בבניין תקינים וסגורים.
• אין להיכנס למבנים שניזוקו ללא אישור מהנדס מבנים. (למעט לצורכי חילוץ והצלה).
• יש להאזין לרדיו (למשל לרדיו שבמכונית) לקבלת מידע והנחיות.

​בסיום הרעידה ולאחר שיצאתם החוצה לשטח פתוח, הימנעו מלהיכנס לתוך בתים שקיים חשש כי ניזוקו במהלך הרעידה (למעט למטרת הצלת חיים).
לאחר רעידת אדמה חזקה מתרחשות רעידות אדמה נוספות הנקראות "רעידות משנה" (AFTERSHOCKS). רעידות אלו יכולות להופיע דקות ספורות לאחר הרעש הראשון ולחזור ולהופיע באופן בלתי צפוי במשך ימים ושבועות. רעידות המשנה מסכנות אותנו מאחר והן יכולות למוטט בתים שנחלשו במהלך הרעידה הראשונה.

​הניסיון בעולם מלמד כי מרבית האנשים שחולצו חיים מבין הריסות בתים לאחר רעידת אדמה, חולצו על ידי שכנים ואזרחים עוברי אורח במהלך השעות הראשונות שלאחר הרעידה. מספרן של יחידות החילוץ של פיקוד העורף ושירותי הכבאות קטן מאוד וייקח זמן רב עד שיחידות אלו יגויסו ויגיעו למקצת מאתרי ההרס לאחר הרעידה.
מסיבות אלו, אל לאזרחים להמתין להגעת כוחות חילוץ מיומנים והם צריכים לנקוט מיידית בפעולות לחילוץ אלו שנלכד תחת הריסות בנינים.
אם בסביבה הקרובה אליכם ישנם בני אדם הלכודים תחת הריסות השתמשו, תוך שיקול דעת, באמצעים ביתיים להרמת חפצים כבדים כמו מגבה של מכונית (ג'ק) או מוט ברזל. הגישו עזרה ראשונה במידת האפשר.

​אם אתם לכודים מתחת להריסות נסו לחלץ את עצמכם. כסו את דרכי הנשימה בבגד להגנה מפני אבק והימנעו מלהתיש את עצמכם בצעקות. הקישו על צנרת או קירות כדי לאפשר למחלצים לאתר את מיקומכם. אין להדליק אש.

​הנחת היסוד היא כי לאחר רעידת אדמה יצטרכו האזרחים לחלץ בעצמם לכודים מתוך ההריסות ולדאוג להשיג מזון ופריטים חיוניים, זאת בשל הקושי העומד בפני המדינה, ולו המתקדמת ביותר, להחיש סיוע משמעותי לאחר אסון רחב היקף.
יחד עם זאת, הרשויות המקומיות מתרגלות כבר היום בנקודות שנקבעו מראש, הקמת אתרי סיוע לאוכלוסייה שנפגעה ברעידת אדמה (אס"ל). אתרים אלו יוכלו לספק לאחר כיממה או שתיים, מים, מזון, שירותי מרפאה לקהילה, מידע ומקום להקמת אוהלים למחוסרי בית. צריך לזכור כי גם בשלב זה, יהיו המשאבים מוגבלים ומירב האחריות לאספקת צרכי הקיום תישאר בידי האזרחים.

​נסיעה שכזאת אינה מומלצת. מלבד הסיכוי לנזקים בכבישי ההגעה לאזור ולרעידות משנה שיגרמו נזק נוסף לבנינים, נסיעה שכזאת תוסיף לעומס התחבורה בכבישים ותקשה על כוחות ההצלה לסייע לנפגעים באותו אזור.