תמונה 1231:אשר סולל במדי הצבא הבריטי ביחידה 524, לצד שולחנית מדידה ומכשיר אלידדה טלסקופית במדבר המערבי במצרים, 1942.
סקירה היסטורית
ב-1947/1946 הועסקו באגף המדידות של ארץ ישראל 736 עובדים. רובם לא היו יהודים, ועם קום המדינה, או אף לפני כן, הם עזבו את גבולות ישראל. הקבוצה הראשונה של בעלי מקצוע יהודים שהצטרפו לאגף המדידות כדי להפעילו בתקופת מלחמת השחרור הגיעה מ"שירות מפות וצילומים" של צה"ל (שמו"ץ). שירות זה שאב את עיקר כוח האדם שלו מקרב משוחררי פלוגת המיפוי העברית מס' 524, ששירתו בתקופת מלחמת העולם השנייה בשנים 1946-1942 בצבא הבריטי.
מי הייתה פלוגה זו, אשר בין יוצאיה היה המנהל הראשון של אגף המדידות (יוסף אלסטר), המנהל הראשון של הרפרודוקציה (אורי צידון), המהנדס הפוטוגרמטרי הראשי (עזריאל מרקוזה), מודד מחוז באר-שבע והדרום (ישראל סגל), מנהל מחלקת הסדר קרקעות (קגן), ושני סגני המנהל (משה ארז ואשר סולל)?
בסוף שנת 1941 ובתחילת 1942 נחל הצבא הבריטי מפלות בכרתים ובמדבר המערבי. בקרבות אלה נפלו בשבי שתי פלוגות מיפוי מאומנות. הקמתה והכשרתה של פלוגה מקצועית כזו בצבא הבריטי נמשכה בין 3 ל-4 שנים. לפיכך, בתחילת 1942 פנו נציגי הצבא הבריטי אל הסוכנות היהודית בארץ ישראל בבקשה לגייס מבין בעלי המקצוע היהודים בארץ ישראל מספר מספיק של חיילים בעלי הכשרה מתאימה, אשר יוכלו לאחר אימונים של חצי שנה בערך לצאת לפעולה כפלוגת מיפוי עברית, אשר תבצע במסגרת הצבא הבריטי משימות של מדידות ומיפוי בכל מקום שיידרש.
הסוכנות היהודית קיבלה על עצמה משימה זו ובחודש אפריל 1942 התחילה לגייס בארץ ישראל טירונים בעלי מקצוע בתחומי המדידות, השרטוט והרפרודוקציה. במקביל החל הצבא הבריטי לאתר בעלי מקצוע כאלה ועובדי שירותים בקרב הפלוגות העבריות שהיו כבר קיימות בצבא הבריטי. הפלוגה החדשה התחילה לפעול בחודש יוני 1942 בין קהיר לחלואן בתוך המערות הגדולות של טורה, אשר לפי המסורת חצבו מתוכן את האבנים להקמת הפירמידות הנמצאות מעבר לנהר.
מבנה הפלוגה
הפלוגה הייתה מורכבת מארבע יחידות משנה, ויחידות המשנה התפלגו למחלקות לפי הפירוט הבא:
הפלוגה נבנתה כפלוגת שדה ניידת וניתן היה להעבירה במכוניות לכל מקום שנדרש. גם מכונות הדפוס, ההליו והצילום היו מותקנות על מכוניות מיוחדות, ויחד עם מכונית הגנרטור ומכונית לאפסנאות הרפרודוקציה ניתן היה להעבירן ולהפעילן בכל מקום.
אימונים
החיילים שהגיעו לפלוגה עברו מיון ומבחני קליטה. רבים מבין המועמדים נשלחו ליחידות אחרות מכיוון שלא התאימו לדרישות המקצועיות הגבוהות. הנקלטים התחילו מייד בתקופה ממושכת של אימונים מקצועיים מפרכים בהדרכת מדריכים בריטיים. בכל יחידת משנה נערכו האימונים בתחומים מקצועיים שונים; אימוני המודדים בטריאנגולציה ובמיפוי בשולחנות התבצעו בלילות ליד המחנה. אימונים בשרטוט מפות ובמיפוי לפי תצלומי אוויר וכן אימונים של כל עובדי הרפרודוקציה התנהלו בתוך המערות.
המיפוי הפוטוגרמטרי הראשון היה הכנת מפה של העיר חלואן וסביבתה. האימונים נמשכו כשישה חודשים. במשך כל אותה תקופה המשיכו להגיע לפלוגה חיילים נוספים, הן מגיוסים חדשים בארץ ישראל והן מפלוגות עבריות קיימות. לקראת אוקטובר 1942, בעוד האימונים נמשכים, התחילו בעלי המקצוע הוותיקים לבצע משימות מעשיות בכל תחומי הפעילות של הפלוגה.
משימות שבוצעו בשנים 1944-1942
מחלקות המודדים
בסוף 1942 החלו מחלקות המודדים לבצע מיפוי בעזרת שולחנות בחלקים שונים של מצרים. למיפוי זה קדמה הקמת רשת בקרה ששימשה בסיס למיפוי. במרץ 1943 עברו כל מחלקות המודדים לצפון סוריה לשם הקמת רשת נקודות בקרה ולשם מיפוי אזורים נרחבים משני צדי נהר פרת. משימה זו נמשכה עד סוף 1943. עד ספטמבר 1944 המשיכו חלק ממחלקות המודדים במיפוי סוריה, בפיתוח רשת טריאנגולציה מדרגה שנייה בלבנון, במיפוי דרום לבנון ובמשימות מיפוי בסיני. מחלקה אחרת של מודדים יצאה ללוב לשם יצירת קשר גיאודטי בין רשתות הטריאנגולציה של לוב ושל טוניס. במהלך חורף 1944/1943 עברו כל המודדים אימונים גם במיפוי לפי תצלומי אוויר ובפענוחם.
יחידת המיפוי והרפרודוקציה
לאחר השלמת האימונים בסוף 1942, ביצעו יחידות אלה מיפוי של האי רודוס, עזרו לרפרודוקציה בהכנת מפות מטרה ועדכנו ושרטטו מפות של צפון איטליה ושל דרום צרפת. כל המפות שהוכנו ביחידת המיפוי גם עובדו והודפסו על-ידי הרפרודוקציה של הפלוגה. המשימה העיקרית של הרפרודוקציה באותן שנים הייתה הכנת מפות מטרה לחיל האוויר המלכותי. מפת מטרה הייתה מורכבת מתצלום עדכני של איזור המטרה וציון יעדי הפגיעה, והיה בה מיפוי קווי של התקרבות אל המטרה. לפי דרישות חיל האוויר המלכותי סיפקה הפלוגה מפות אלה למפקדת חיל האוויר 24 שעות לאחר קבלת תצלומי המטרות. מפות אלה כיסו במשך הזמן את מרבית המטרות החיוניות בצפון איטליה. נוסף על כך הדפיסה הרפרודוקציה באותן שנים גם מפות טופוגרפיות של צפון איטליה, של דרום צרפת ושל סיציליה לקראת הפלישה אליה. כמו כן הודפסו מפות של אלבניה ושל יוגוסלביה.
כדי להטעות את האויב, דרשה מפקדת הצבא הבריטי מכל פלוגות המיפוי במזרח התיכון להכין, לעדכן ולהדפיס מפות טופוגרפיות של כל המדינות באגן הים התיכון, ביניהן גם כאלה שלא נועדו כלל לשימוש מעשי.
משימות שבוצעו בשנים 1946-1944
בספטמבר 1944 עלו כל הקצינים והחיילים של הפלוגה על שתי אניות משא וכל הפלוגה הועברה לאיטליה והקימה את בסיסה בקרבת העיר סיינה, ששוחררה מידי הגרמנים זמן קצר לפני כן. מאז ועד פיזור כל היחידה בשנת 1946 השתנו במידה ניכרת המשימות שביצעו יחידותיה השונות של הפלוגה.
המשימה העיקרית של מחלקות המודדים ושל מחלקות המיפוי הייתה זיהוי נקודות בקרה קיימות על גבי תצלומים שצולמו בסוף המלחמה ובעיקר לאחר סיומה. נקודות בקרה אלה, שהיו בדרך כלל עצמים בולטים בשטח, אומתו בשדה וסומנו בתצלומי האוויר. העתק אחד היה מיועד לבריטניה וההעתק השני לארה"ב. על מחלקות המודדים הטילו מיד אחרי סיום המלחמה גם משימות אחרות שחשיבותן מבחינה גיאודטית רבה יותר, כגון יצירת קשר גיאודטי בין דרום קורסיקה וצפון סרדיניה על-ידי מדידת מרובע גיאודטי בשיטת טריאנגולציה בין שתי נקודות טריאנגולציה בצפון סרדיניה לבין שתי נקודות בדרום קורסיקה. כמו כן נמדדו על-ידן נקודות טריאנגולציה בטוניס ובסיציליה לשם קביעת תחנות רדאר לכיוון שיירות מטוסי תובלה מהמזרח, לאורך הים התיכון, לבריטניה.
מחלקות הרפרודוקציה עבדו באותן שנים בהדפסת מפות איטליה. החל משנת 1945 התחילו מחלקות הרפרודוקציה להכשיר כוח אדם מקצועי לשם הקמת מושב שיתופי בארץ ישראל שעיקר פרנסתו יתבסס על בית דפוס אופסט. רעיון זה התגשם מאוחר יותר במסגרת כפר מונש.
סיכום
בפלוגת מיפוי 524 הוכשרו אחדים ממייסדי אגף המדידות בארץ-ישראל ומעובדיו, ואחדים ממקימי המכון הפוטוגרמטרי הראשון בארץ, שנוהל על-ידי מפקד הפלוגה, מייג'ור אלכסנדר גליק המנוח. רבים מיוצאי הפלוגה מצאו את עיסוקם במדע, בהנדסה, באמנות, בצילום, בדפוס, בהוצאה-לאור ובכלכלה. פרופסור דוד עמירן מהאוניברסיטה העברית, פרופסור אלישע נתניהו ופרופסור נתן בורס מהטכניון בחיפה הם רק דוגמה לחיילים ששירתו בפלוגה זו. כך גם מר יעקב ארנסט יפת, יו"ר מועצת המנהלים ומנכ"ל בנק לאומי, וד"ר דוד אוטנזוסר, מנכ"ל הבורסה, אשר שמרו על תקינות התשלומים בפלוגה. היו ששירתו שנים רבות בצבא הקבע ותרמו לצה"ל מן הניסיון שרכשו בעת שירותם בצבא הבריטי. אחדים מחברי הפלוגה נפלו במערכות ישראל. יהיה זכרם ברוך.
