1 בספטמבר 1971 (י"א אלול תשל"א) | ד"ר רון אדלר מתחיל את תפקידו כמנהל מחלקת המדידות. הוא ינהל את המחלקה (שתהפוך לאגף המדידות ואחר-כך למרכז למיפוי ישראל, כל זה בתקופתו), 21 שנים, עד 31 בדצמבר 1992. |
| 1971 | מיד לאחר כניסתו של ד"ר אדלר לתפקיד, הוא ממנה שלושה סגנים: אורי שושני – סגן לגיאודזיה (שדה וחישובים) וביקורת תכניות. משה ארז – סגן לפוטוגרמטריה. אשר סולל – סגן להסדר קרקעות. ראוי לציין כי בתקופת יוסף אלסטר היה אשר סולל סגן יחיד מתוקף תפקידו כמפקד יחידת המיפוי. ד"ר אדלר מונה לסגן למדידות ולקדסטר רק בשנים האחרונות של אלסטר. |
| 1971 | ד"ר אדלר מחליט לסגור את ביה"ס הגבוה למדידות בחולון, ולפתוח מגמה ללימודי גיאודזיה וכרטוגרפיה באוני' תל-אביב. לתפיסתו, גוף ממשלתי אינו צריך לעסוק בהשכלה; שטח ביה"ס גדול ואינו מנוצל; ראוי להעניק מעמד של אקדמאים לבוגרי לימודי הגיאודזיה. |
8 במאי 1972 (כ"ד אייר תשל"ב) | מנכ"ל משרד העבודה, אריה גוראל, ממנה ועדה לקיצור תקופת הסדר הקרקעות. בועדה חברים נציגי מנהל מקרקעי ישראל, אגף רישום והסדר מקרקעין במשרד המשפטים ומחלקת המדידות. |
| סוף מאי-תחילת יוני 1972 | כנס עבודה של איגוד המודדים הבינ"ל (FIG) נערך בתל-אביב. הכנס תורם לחיזוק מעמדו של המודד הישראלי, בין היתר בשל הזמנת המודדים מחו"ל המשתתפים בכנס, להתארח בבתיהם של המארחים מישראל – לראשונה בכנסי FIG . |
1 ביולי 1972 (י"ט תמוז תשל"ב) | מצב הסדר הקרקעות הינו כדלקמן: שטח מדינת ישראל בתחומי "הקו הירוק": 20,255,000 דונם. שטח שהוסדר עד כה (כולל תקופת המנדט): 14,758,350 דונם. שטחים בהסדר שנסתיימה בהם מדידת הסימון: 1,195,990 דונם. שטחים שטרם הוחל בהם תהליך ההסדר: 4,300,660 דונם. סך כל השטחים הבלתי מוסדרים: 5,496,650 דונם. |
5 ביולי 1972 (כ"ג תמוז תשל"ב) | המודד משה ניניו נפגע ממכונית נוסעת בעת עבודת סימון ומדידה של נקודות לצילומי אויר באשקלון. כעבור ששה ימים, ב- 11 ביולי, נפטר ניניו מפצעיו. |
דצמבר 1972 (טבת תשל"ג) | הועדה לקיצור תקופת הסדר הקרקעות מגישה את המלצותיה: ניתן להשלים תוך עשר שנים את ההסדר ב- 90% משטח המדינה בתחומי "הקו הירוק" אם יוכנסו שינויים ארגוניים וטכנולוגיים. שאר השטחים לא יוסדרו בגלל סיבות מדיניות, משפטיות או טכניות. |
| 1972 | תצלומי הלווין 1 - ERTS (LANDSAT) מסופקים בשיטת הסריקה והחישה מרחוק, נקלטים במחלקת המדידות ברשת של יחידות-תמונה ומעובדים באופן ספרתי לעומת המתכונת הצילומית המסורתית. לעבודה עם תצלומי הלווין יש חשיבות בהטמעתה של האוטומציה במיפוי, והיא מתחילה תהליך של הסתגלות לשיטת עבודה של עיבוד ממוחשב של התצ"א למטרות מיפוי. |
| 1973 | מחלקת המדידות רוכשת למדור פוטוגרמטריה התקן PPO-8 לאוטוגרף A8, שמאפשר יצירת אורתופוטו, מפה שבסיסה מורכב מתצלומי אוויר מיושרים. ההתקן מאפשר ביטול עיוותים בתצ"א ויצירת תצלום מיושר בקנ"מ אחיד. במלחמת יום הכיפורים יעשה שימוש ראשון באורתופוטו לפעילות מבצעית. |
יולי 1973 (תמוז תשל"ג) | מתמנית ועדה לתכנון ולביצוע תכנית הסדר מקרקעין עפ"י המלצות הועדה לקיצור תקופת הסדר הקרקעות. תפקידה: לתאם בין פעילויות שלושת הארגונים הנוטלים חלק בהסדר (מנהל מקרקעי ישראל, אגף רישום והסדר מקרקעין במשרד המשפטים ומחלקת המדידות) כדי לזרז את עבודת ההסדר ולמנוע צוארי בקבוק. תחילת הביצוע המעשי של ההמלצות תידחה לשנת 1974 בגלל מלחמת יום הכיפורים. |
אוקטובר 1973 (תשרי תשל"ד) | עובדי מחלקת המדידות עובדים במשמרות, ימים ולילות, כדי לייצר עזרי מיפוי במלחמת יום הכיפורים. |
| 1974 | ד"ר נפתלי קדמון, מנהל מחלקת כרטוגרפיה, מפרסם מחקר על ההיטל ההיפרבולי, המיועד לייצר עיוותים מכוונים של קנ"מ ומיקום במפות נושאיות מסויימות. המטרה: להראות בקנ"מ גדול יותר את האובייקט העיקרי במפה, ובקנ"מ קטן יותר את שולי המפה. היטל כזה ישים במיוחד באטלסים, בהם המפות הן בקנ"מ קטן מאוד. |
| 1974/5 | מחלקת המדידות מגיעה לשיא של 506 עובדים. מעתה תנקוט המחלקה בתהליך של התייעלות תוך צמצום מספר העובדים. כעבור כעשר שנים, ב- 31 במרץ 1984, יעבדו באגף המדידות 372 איש. צמצום מספר העובדים נעשה בהתאם להסכם בין ד"ר אדלר לבין נציב שירות המדינה. |
| 1975 | מחלקת המדידות מוציאה לאור סדרה מחודשת של מפות ישראל בקנ"מ 1:100,000 הכוללת אינפורמציה רבה בנושאי תפקוד כבישים, שירותים לנהג, מרחקי-דרך, שרותי תיור וטיול למיניהם. סיום הפקת הסדרה מתוכנן לשנת 1977/78. |
| 1976 | במחלקת המדידות מוקם "צוות 55", לעדכון 550 מפות שיכונים שנעשו בשנת 1968 ע"י משרד הנדסי פרטי עבור משרד השיכון. הצוות כולל עובדים משש מחלקות: רישום כפרים, הסדר קרקעות, טופוגרפיה, רפרודוקציה, פוטוגרמטריה וכרטוגרפיה. תוך כדי עבודה מסתבר שדיוק המפות אינו רב, והן אינן מכסות את כל השטח הנדרש. העבודה כוללת הכנת גליונות חדשים ועדכון חלק מהגליונות, וזוכה למלוא ההערכה של אנשי משרד השיכון, שלא האמינו כי המחלקה תעמוד בדרישות משרדם. הצוות מסיים את תפקידו ב- 15 במרץ 1977 (י"א אדר תשל"ז), ואנשיו חוזרים למחלקותיהם. |
פברואר 1976 (אדר א' תשל"ו) | מסתיימת הרכבת מכונת הדפסת אופסט חדשה של חברת ROLAND מגרמניה, המסוגלת להדפיס 10,000 גליונות בשעה בשני צבעים. המכונות הישנות יותר מדפיסות 5500 גליונות בשעה. |
אוגוסט 1976 (אב-אלול תשל"ו) | יוצאת לאור מהדורה ראשונה של מפת תיור וטיול בקנ"מ 1:250,000 (גליונות צפון ודרום). למקרא במפה נוספים, בין היתר, מסילת-ברזל או כביש בנוף יפה; פארק או גן לאומי; אתר צלילה או דיג תת-מימי; תחנת דלק פתוחה בימי חול בלבד/כל ימי השבוע; יומם ולילה/סגורה בלילה; ועוד. |
2 בדצמבר 1976, א' טבת תשל"ז | דוריס שהרבני ממדור חישובים מקבלת תעודת עובד מצטיין משר העבודה. מאוחר יותר, ב- 15 בפברואר 1977 תקבל אות הצטיינות מנשיא המדינה, אפרים קציר. |
| 1976/77 | יוצאת לאור המפה הגיאולוגית של ישראל על רקע תצלומי לווין, "ראשונה מסוגה בעולם", כפי שנכתב אז. |
| 1977 | נרכש מחשב C- 330 Eclipse תוצרת DATA GENERAL, שיגיע לאגף המדידות במהלך שנת 1978. הרכישה מבטלת את התלות של אגף המדידות במחלקת השירות של חברת IBM. המחשב החדש יקדם משמעותית את העבודה, יחסוך זמן באופן ניכר, ויהיה הראשון שרוב חישובי מדור חישובים ייעשו בו. |
| 1977 | הנהלת אגף המדידות מחליטה על הקמת מרכז מידע למודדים בקומת הקרקע של בניין האגף. מרכז, שכינויו יהיה "גף מידע למודדים", ישפר את השירות שינתן להם. |
| 1977 | מתפרסמות תקנות המדידות (אגרות) תשל"ז, 1977. התקנות עוסקות בתשלום לאגף המדידות עבור כל עבודה או שירות שיקבל אדם מעובד המרכז, בשדה או במשרד; מדידות, שרטוט, חישובים, ביקורת תוכניות, עיון בתיקים, פנקסים, תצלומי-אוויר ועוד. |
1 ביולי 1977, ט"ו בתמוז תשל"ז | ילקוט הפרסומים הממשלתי מדווח על הקמת משרד חדש, שייקרא משרד הבינוי והשיכון. תחת אחריותו תהיה מחלקת עבודות ציבוריות (ראה באפריל 1978). |
| 1977/8 | באגף המדידות מוקם מערך תמחיר חדש, ממוחשב. ניהול כוח האדם ומערך התמחיר הממוחשב יהוו קפיצת מדרגה באגף המדידות, ויזכו את מנהל התכנון, ציון שתרוג, בפרס קפלן. יחד איתו יזכו בפרס גם ירח דויטשר ואורי שושני, ממדור חישובים. |
אפריל 1978, ניסן תשל"ח | בילקוט הפרסומים הממשלתי 2433 מתפרסם סעיף 33 (ב), העוסק בהעברת שטחי הפעולה של אגף המדידות (עד 1977 – מחלקת המדידות) ממשרד העבודה והרווחה למשרד הבינוי והשיכון. |
| | אלי שלומי, עובד אגף המדידות, מפתח את ההיטל הרב-מוקדי (Polifocal Projection) במסגרת עבודת גמר לתואר MA. ההיטל מאפשר קביעת קנה-מידה במספר בלתי מוגבל של "מוקדים" בשטח המפה. יחד עם פרופ' נפתלי קדמון, מנחהו לעבודה, הוא זוכה במדליה מהחברה הבריטית לכרטוגרפיה. |
| 1980 | אגף המדידות מכין סקר מיפוי השטחים הבלתי-מעובדים ביהודה ושומרון לצורך הקמת יישובים חדשים. |
| ראשית 1981 | באגף המדידות מתקבלת החלטה להתחיל בתאום מחדש של רשת הבקרה הראשית במדינה (דרגות 1, 2). הפרוייקט יושלם תוך שנתיים ואז יתחילו לתאם גם את הנקודות בדרגות 3 ו- 4. התיאום, בעקרון, מוציא השפעות סיסטמטיות ממערכת המדידות שנעשתה עד עתה, והתיאום עצמו מביא לפיזור אופטימלי של שגיאות מקריות. |
| 1981 | דו"ח ביניים של אשר סולל, סגן מנהל אגף המדידות, מתפרסם ב"כתבים קדסטריים" מס' 1: "עד היום נסתיים ההסדר ב- 80% משטח המדינה. 17% נמצאים בשלבים שונים של הסדר. 3% משטח המדינה טרם התחילו בהליכי הסדר. צפי: עד 1983 יוסדרו 90% משטח המדינה". |
אפריל 1981 (ניסן תשמ"א) | הוועדה המשותפת הישראלית-מצרית מתחילה בסדרת דיונים העוסקים בסימון הגבול בין שתי המדינות. נציגי אגף המדידות לוקחים חלק בדיונים, שימשכו עד אפריל 1982, לקראת הנסיגה מסיני. מתוך 97 סימוני גבול תהיה אי-הסכמה על 16 סימונים. אלה ידונו בבוררות בינ"ל במהלך השנים 1988-1986. |
| יולי 1981 | המודד יאיר וייס ועוזר המודד צבי גבאי נהרגים בתאונת דרכים בכביש מתל-אביב לירושלים, בעת נסיעתם לעבודת מדידות. בתאונה נפצעים מודדים נוספים. |
| 1982 | נרכש עבור מחלקת פוטוגרמטריה הסטריאופלוטר 1DSR תוצרת חברת Kern השוויצרית, המאפשר מעבר מהמיפוי המכני הישן למיפוי בשיטה האנליטית הנעשית באמצעות חישוב מתימטי. |
| 1982 | יוצא לאור הספר "מפות ומיפוי" בעריכת ד"ר נפתלי קדמון וד"ר אבשלום שמואלי. הספר יוצא לאור ע"י בית ההוצאה "כתר". המפות שבספר מודפסות באגף המדידות. |
| 1982 | מתפרסמות תקנות המודדים (מקצוע המדידה), תשמ"ב – 1982. התקנות עוסקות בתנאים לקבלת רשיון מודד, מי יכול להיות מודד מאמן, תקופת ההתאמנות, אגרות תמורת רשיון ועוד. |
| 1983 | מתקבלת החלטה על ביצוע הסדר קרקעות ברמת הגולן. ההסדר נועד לממש את חוק רמת הגולן מדצמבר 1981, שעל-פיו רמה"ג הינה חלק ממדינת-ישראל. |
| 1983 | המודדת שלומית שמאי, ממחלקת פע"מ, מוצאת את מותה ממכת-שמש באזור אילת. |
1983/84 | מחלקת מחקר קולטת מגנטומטר EDA לרישום שינויים בשדה המגנטי. המגנטומטר יוצב במצפה המגנטי ליד אילת. |
| 1984 | מחשב 10,000MV- שלDATA GENERAL מגיע לאגף המדידות. המחשב החדש מאפשר, לראשונה באגף, שימוש בתוכנות לתוויה אוטומטית, ועבודה בתחנות עבודה באמצעות רשת של 50 מסופים. |
| 1984 | אגף המדידות רוכש את המצלמה האווירית מדגם RC10a, עמידה בתנאים קיצוניים של טמפרטורה, לחות וזעזועים הנגרמים בתנאים הדינמיים בעת צילום מהמטוס. |
| 1984/85 | מחלקת פוטוגרמטריה מכינה סקרי-מצב מתקופות שונות לפי הזמנת המינהל האזרחי באיו"ש ומינהל מקרקעי-ישראל, כבסיס לתביעות המדינה על קרקעות באיו"ש. |
| 1985 | מתחיל תהליך בדיקת ייתכנות הכניסה לעידן ה- GPS. ד"ר יוסף פוראי יוזם את תהליך הבדיקה, הנמשך עד 1989, בהחלטה חיובית של ד"ר אדלר. |
| 1985 | יוצאת לאור המהדורה השלישית, הדו-לשונית, של אטלס ישראל בשיתוף עם "כרטא – החברה הישראלית למפות ולהוצאה לאור". חברת "מקמילן" האמריקאית מפיצה את האטלס ברחבי העולם. במהדורה זו 39 גליונות הדפסה נושאיים. הדפסתה החלה בשנת 1983. |
| 1985/6 | צוות אנשי אגף המדידות ויחידת המיפוי הצבאי משתתף במגעים בין ממשלות ישראל ומצרים כדי לקבוע כיצד יש ליישב את אי-ההסכמה בנושא סימוני הגבול שבמחלוקת. הצדדים מחליטים על בוררות בינלאומית. |
1 באוגוסט 1985 (י"ד אב תשמ"ה) | אגף המדידות מארגן מופע אמנים במתנ"ס בחולון, שהכנסותיו מיועדות להציל חיי עובדת של האגף. משתתפים האמנים הבאים: גילה אלמגור, יגאל בשן, עוזי חיטמן, יונתן מילר, מיכל טל, עוזי מאירי ויעקב בן-סירא. |
| 1986 | מודדי האגף מתחילים במדידות חדשות של האיזון המדוייק על-פי תקני דיוק מודרניים ועל-פי תכנון ארצי. המדידות נעשות בעיקר במישור החוף, בין אשקלון לחיפה. המדידות הישנות באזורים שאינם נמדדים, מותאמות למדידות אלה. החישובים יסתיימו בשנת 1998 ותתקבל רשת אנכית ארצית מתואמת. |
6 בפברואר 1986 (כ"ז שבט תשמ"ו) | תת הוועדה גולוד-שטיינברג-פפו (שני הראשונים מנהלים באגף המדידות, השלישי פרופסור בטכניון ויועץ באגף המדידות) שתפקידה גיבוש מדיניות ותכנית עבודה של האגף, מציעה רשת היטל חדש לישראל - ITM. הרקע התיאורטי להיטל החדש עובד ע"י פרופ' פפו וד"ר אדלר, ופורסם בעיתון כרטוגרפי בעל מוניטין עולמי, Cartographic Journal, היוצא לאור בבריטניה. |
| 1986/87 | מסתיימות רוב עבודות הסדר הקרקעות בנגב הצפוני (ולמעשה, בנגב כולו), למעט שטח בעייתי של 750,000 דונם בשל סכסוכי קרקעות. |
| 1987 | מתפרסמות תקנות המודדים (מדידות ומיפוי) 1987 – תשמ"ז. התקנות עוסקות במידת ובדרוג רשתות בקרה אופקית ואנכית; מדגישות שהדרגות הגבוהות של הרשת תמדדנה ע"י מודדי אגף המדידות; עוסקות בנתוני המדידות, מדידה ועריכה של תכניות לצרכי רישום, ועוד. התקנות תוחלפנה בשנת 1998 בקובץ תקנות חדש. |
11-9 בפברואר 1987 (י'-י"ב שבט תשמ"ז) | מדידות ראשונות עם מקלטי GPS בישראל. המדידות נעשות במשך שלושה לילות עם שני מקלטי WM-101 של חברת WILD. נציג החברה מנחה את מודדי אגף המדידות כיצד למדוד עם המקלטים. עיבוד הנתונים נעשה במחלקת החישובים וענ"א (עיבוד נתונים אוטומטי) באמצעות מחשב תואם IBM. |
מאי 1987 (אייר תשמ"ז) | אנשי אגף המדידות מוסרים לצוות הבוררות הבינ"ל כרך מפות לצורך הבוררות על טבה ועל נקודות המחלוקת האחרות בגבול ישראל-מצרים. |
1 בדצמבר 1987 (י' כסלו תשמ"ח) | אגף המדידות משנה את שמו למרכז למיפוי ישראל (מל"י) – גיאודזיה, מיפוי ומידע גיאוגרפי. השם משתנה עקב הרחבת הפעילות בתחום הגיאודזיה, שרותי המיפוי הכרטוגרפיים וההתפתחות הצפויה בנושא המידע הגיאוגרפי. במקביל משתנה סמל מפ"י לסמל המציג את כדור הארץ והרשת המסודרת והמדוייקת, הפורצת למרחב הפתוח ולאפשרויות הבלתי מוגבלות (GPS, SPOT, LANDSAT). כשיתמנה אביאל רון לתפקיד מנהל מפ"י בשנת 1994, הוא ישנה את ראשי התיבות מ-מל"י ל-מפ"י. |
| 1987/88 | גף ענ"א (עיבוד נתונים אוטומטי) מכפיל את כוח-האדם בשל מעבר מעיסוקים עתירי "עבודת כפיים" לעבודה במערכות ממוחשבות. ברוב התחומים האחרים מצטמצם מספר העובדים. |
| 1987/88 | נערך קורס בנושא "מיפוי ופוטוגרמטריה" בן 400 שעות באחריות תחום פוטוגרמטריה. תפקידו – להכשיר עובדים חדשים לפוטו'. מסיימים את הקורס ונקלטים במפ"י ששה בוגרים. |
| 1988 | נרכשת מצלמה אווירית RC- 20, בעלת יכולת לתקן את השפעת תנועת המטוס על חדות הצילומים. |
פברואר 1988 (שבט-אדר תשמ"ח) | נציגי המרכז למיפוי ישראל משתתפים בהובלת צוות הבוררות הבינ"ל אל נקודות המחלוקת בגבול ישראל-מצרים לקראת הצגת הטיעונים של ישראל ומצרים בפני הצוות, והחלטתו בספטמבר 1988 על מיקום סימוני הגבול שבמחלוקת. |
| 1989 | המרכז למיפוי ישראל קולט את שלושת מקלטי ה- GPS הגיאודטיים הראשונים בישראל. מתחיל עידן חדש בתחום המדידות במפ"י. |
| 1989 | מתבצע פרוייקט המדידות הארצי הראשון עם מקלטי GPS. נמדדים 15 מייג'ורים ברחבי המדינה לצורך תרגול צוותי השדה, לימוד השימוש בתוכנת עיבוד הנתונים ופיתוח שיטות ואמצעים ליצירת קשר בין רשת ה- GPS לבין רשת ישראל. |
5 בינואר 1989 (כ"ח טבת תשמ"ט) | מתקבלת החלטת ממשלת ישראל (החלטה מס' 81) "להטיל על שר הבינוי והשיכון ושר האוצר לפעול להקמת מערכת מידע ארצית במקרקעין" (החלטה על הקמת הממ"ג הלאומי). המערכת תאחסן את מסדי הנתונים הגיאוגרפיים הרשמיים של מדינת ישראל, הטופוגרפי והקדסטרי. |
| 1989/90 | מתקבלת החלטה על מתן עדיפות לתכניות שיכונים ציבוריים. זו החלטה חשובה לצורך קליטת גל העלייה מחבר העמים. תחום ה"ק (הסדר קרקעות) אחראי על ניסוי הכנת הגושים הרלוונטיים בעזרת פוטוגרמטריה אנליטית. הניסוי מתחיל באילת ובערד. |
| 1989/90 | תחום מערכות מידע גיאוגרפי (ממ"ג) מקבל אחריות מקצועית בנושא תכנון, ארגון וקביעת מדיניות ותהליכי עבודה, וקביעת תקנים ישראליים להעברת מידע גיאוגרפי בין מסדי נתונים שונים בארגונים השונים. התחום פועל באמצעות גף חישובים גיאודטיים וגף ענ"א גיאודטי. מושקעים מאמצים בתחומי ההדרכה, הטמעת הטכנולוגיה ובשיתוף פעולה עם גורמים שונים, כמו חברת החשמל, בזק, עיריות ועוד. |
| 1989/90 | מתקבלת החלטה במפ"י לבצע דיגיטציה ממפות הגושים כדי ליצור את בסיס המידע הקדסטרי. לאחר קבלת ההחלטה מבצע גף ענ"א, בשיתוף פע"מ (הפיקוח על המדידות) וה"ק (הסדר קרקעות), פיילוט לקליטת המידע הקדסטרי ממפות הגושים. הפיילוט מלווה בפיתוח תוכנה נרחב. עד שנת 1993 מבוצעת הקליטה במפ"י, בעיקר בגף איסוף מידע, ואחר-כך גם בסיוע קבלנים. |
| 1989/90 | תחום פוטוגרמטריה מתחיל לעסוק בהכנות לקליטת הטכנולוגיות ושיטות העבודה החדשות. מוכנסות מערכות ספרתיות לעבודה שוטפת בממ"ג, יבוצע מיפוי ספרתי ויותאמו הפורמטים לפי צרכי מפ"י והמזמינים. מבוצע צילום אווירי של כל הארץ ככיסוי מַסְטֵר בקנ"מ קטן. |
| 1989/90 | מוקמת רשת תקשורת מתקדמת במרכז למיפוי ישראל לטובת פיתוח מערכת הממ"ג (הפרוטוקול TCP-IP, שלימים יהפוך לפרוטוקול הסטנדרטי הכלל-עולמי של רשת אינטרנט). הרשת משלבת את כל סוגי המחשבים המצויים במפ"י. מתחיל תהליך הסבת תוכנות ממערכת DG למחשבי SUN תחת מערכת הפעלה UNIX, ובנוסף, כניסה לעולם המחשבים האישיים (PC). |
| 1989/90 | מתחיל מחקר משותף של המרכז למיפוי ישראל, המכון הגיאולוגי ואוניברסיטאות הנובר וקארלסרואה בגרמניה על תנודות קרום כדור הארץ בצפון המדינה. המחקר נערך באזור כפר הנשיא במימון קרן גרמניה-ישראל (GIF). |
| 1990/91 | מתקבלת החלטה להוציא למודדים פרטיים עבודות מיפוי לצורך הקמת שיכונים ציבוריים. עקב הצמצומים בכוח-אדם, מפ"י אינו מסוגל לבצע את המדידות, שיִמָשְכוּ שָנִים. |
אוגוסט 1990-ינואר 1991 (אב תש"ן-אדר תשנ"א) | פעילות מוגברת של עובדי הרפרודוקציה והדפוס להכנת מפות לאחר פלישת עירק לכווית. במלחמת המפרץ עובד צוות חרום של העובדים כל שעות היממה ומופעלת במפ"י גם הועדה לשעת חרום. |
| 1991/92 | מדור טופוגרפיה, שעסק בעבודות שרטוט ומיפוי טופוגרפי (בעיקר עבור משרד השיכון), מסיים את תפקידו זה, ועובר לטיפול בממ"ג הקדסטרי. |
| 1992 | מתחילה עבודת המיפוי למאגר נתוני הממ"ג הטופוגרפי. מפ"י בחר לעבוד עם בסיס נתונים מרכזי (ORACLE), שיהיה בסיס הנתונים המוביל בעולם. חברות פוטוגרמטריות חיצוניות ממפות "מודלים" במידות מקורבות של 5x7 קמ"ר, ומדור הפענוח של תחום פוטוגרמטריה מבקר את המיפוי. הגליון הממופה הראשון הוא גליון קרית-גת. אחריו ממופים גליונות ניר-יצחק, צאלים ובאר-שבע, וכך הלאה. |
17-6 בספטמבר 1992 (ח'-י"ט אלול תשנ"ב) | קו הגבול ישראל-מצרים נמדד כולו לתיעוד התוואי עפ"י הסכם השלום בין שתי המדינות. באוקטובר 1991 נמדדו חלק מסימוני הגבול כדי לקבוע את שיטת המדידה. לצורך המדידה המשותפת נקבע "דאטום גבול" שיצר מערכת קואורדינטות מתאימה לאזור הגבול בלבד, וממנו יכולה כל מדינה לקשור את נקודות הגבול למערכת הבקרה שלה. |
31 בדצמבר 1992 (ז' טבת תשנ"ג) | ד"ר רון אדלר מסיים את תפקידו כמנהלו השני של המרכז למיפוי ישראל. לאחר שרות של 21 שנים הוא מפנה את מקומו למנהל החדש – ציון שתרוג. |
