אטלס ישראל החדש – האטלס הלאומי הינו מהדורה חדשה, מעודכנת ומורחבת של המהדורה הקודמת, משנת 1995. המהדורה יצאה לאור באישור משרד החינוך. נתוניה התקבלו ממקורות ממלכתיים וממיטב החוקרים והיועצים, כל אחד בתחומו.
בסדרת פרסומי אטלס ישראל יצאו לאור שלוש מהדורות מחקריות שסיכמו במפות ובמילים מחקרים רבים בגאוגרפיה של ארץ-ישראל. המהדורה הראשונה, בעברית, הודפסה בקונטרסים שיצאו לאור בין 1956 ל- 1964. הוצאת "מוסד ביאליק" הייתה שותפה בהכנתה. המהדורה השניה יצאה לאור בשנת 1970, בשפה האנגלית. שותפה להכנת האטלס הייתה הוצאת "אֶלזֶוויר" מאמסטרדם. בשנת 1986 הושלמה הדפסת המהדורה השלישית, שהייתה דו-לשונית. הוצאת "כרטא" הייתה שותפה להפקה בארץ. חברת "מקמילן" בניו יורק וחברת "קוֹליֶר" בלונדון היו שותפות להפקה בחו"ל.
פרופסור אריה שחר, מרצה לגיאוגרפיה ומנהל המכון ללימודים עירוניים ואזוריים באוניברסיטה העברית בירושלים, שהיה חבר במערכת ההוצאה השלישית, יזם הוצאת מהדורה חדשה של האטלס, שתתאים לתלמידי בתי-הספר ותכנס לילקוטיהם. המהדורה החדשה הודפסה בשנת 1995, בפורמט חדש, קטן יותר, שכלל רק מפות, ללא דברי הסבר. היא כללה חידושים טכנולוגיים: תצלומי לווין ותצלומי-אוויר לצפייה תלת-מימדית בעזרת סטריאוסקופ. תצלומי הלוויין הושמו מול מפות של שטח זהה, כדי שניתן יהיה להשוות בין שני סוגי העזרים. הופיעו גם מפות חדשניות, כמו מפת תפרוסת התעשייה עתירת הידע ומפות איכות הסביבה.
לפירוט על ארבע המהדורות הראשונות של אטלס ישראל – ראה כתבתו של פרופ' נפתלי קדמון: אטלס ישראל – "כרטיס הביקור" של מחלקת המדידות ואגף המדידות.
המהדורה החמישית מהווה צעד משמעותי קדימה. יש בה חידושים רבים בתכנים, בדידקטיקה ובטכנולוגיה. בצד התוכן נוספו נושאים רלוונטיים למציאות העכשווית ונושאים התופסים מקום נכבד בסדר היום הציבורי. למשל: מפת הגבולות של ישראל ומעמדם הבינלאומי, פיתוח סְפָר המדבר ועוד. בצד הדידקטי הוטמעו רעיונות והערות של מורים לגאוגרפיה ואנשי חינוך. החידושים הטכנולוגיים מתבססים על מיחשוב מלא, על שימוש בטכנולוגיות ממ"ג (מערכת מידע גאוגרפי) ועל עיבוד תמונות.
האטלס כולל, לראשונה, מפת ישראל בשפה הערבית. קנה-המידה של המפה 1:300,000, והיא מחולקת לשבעה גליונות, לפי גודל דפי האטלס.
תעתיק השמות נעשה לפי החלטות ועדת השמות הממשלתית. תעתיק השמות בערבית נקבע על-פי השמות הרשמיים של היישובים הערביים בישראל. נתונים סטטיסטיים על ישראל מובאים באדיבות הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה. נתוני העולם מבוססים על פירסומים של האו"ם.
חברי המערכת של מהדורת 2008 של אטלס ישראל החדש הם: יו"ר - פרופ' אריה שחר ז"ל, מהמחלקה לגאוגרפיה והמכון ללימודים עירוניים ואזוריים באוניברסיטה העברית בירושלים; מ"מ יו"ר המערכת - ד"ר חיים סרברו, מנהל המרכז למיפוי ישראל; מרכזת המערכת ועורכת כרטוגרפית ראשית – תמר סופר מהמחלקה לגאוגרפיה באוניברסיטה העברית בירושלים; שמואל בלוך, ראש אגף רפרודוקציה כרטוגרפית במרכז למיפוי ישראל; נורמה גורוביץ ז"ל, ראש גף אומדני אוכלוסיה בלשכה המרכזית לסטטיסטיקה; יצחק הינברגר, מפקח מרכזי על לימודי הגאוגרפיה (לשעבר) במשרד החינוך והתרבות; ברוך פרצמן, ראש תחום כרטוגרפיה במרכז למיפוי ישראל; רן צחורי מהמרכז למיפוי ישראל; אסתר רפ מבית-הספר לחינוך באוניברסיטה העברית בירושלים; אביאל רון ז"ל, בעבר מנהל המרכז למיפוי ישראל.
מהדורת 2008 של אטלס ישראל החדש מוקדשת לזכרו של פרופ' אריה שחר, יו"ר מערכת האטלס עד פטירתו בספטמבר 2006.
לקריאת המבוא לאטלס, שנכתב על-ידי מ"מ יו"ר המערכת של מהדורת 2008, ד"ר חיים סרברו, ראה תמונות:
1926 (חלק א) , 1927 (חלק ב)
הנושאים המוצגים במפות באטלס הינם: העולם והמזרח התיכון (הבטים שונים); גבולות מדיניים ומנהליים של ישראל; מפות ישראל (שבעה גליונות בקנ"מ 1:300,000), ומול כל מפה – תמונת הלוויין של האזור המכוסה במפה; תולדות המיפוי (מפות היסטוריות); ייצוג נוף בטכנולוגיות שונות (מפה, אורתופוטו ותמונת לוויין); קטעי מפות בקני-מידה שונים; נושאים פיזיים (גאולוגיה, גאומורפולוגיה, מזג אוויר, צומח ועוד); חברה וכלכלה (מאפיינים דמוגרפיים, העלייה לישראל, אוכלוסיית ישראל, רווחת הפרט, תעסוקה, תחבורה ועוד); יישובים בישראל; הערים הגדולות; אזורי הארץ; תמורות נוף באזורים נבחרים; סביבה ומרחב (איכות הסביבה, חופי הים, פיתוח ספר המדבר ועוד); מפת ישראל בערבית.
להלן דוגמאות של חלק מהנושאים המוצגים באטלס:
