האטלס בעריכת ז. ז'בוטינסקי וד"ר ש. פרלמן היה האטלס הראשון שהודפס בעברית. מדברי העורכים בתחילת האטלס: האטלס הנתן בזה נועד בעקר לשמוש תלמידי בית-הספר העברי. ואולם סבורים היינו, כי במצב זה של חוסר ספרים שמושיים בעברית אין לנו לעוג עוגה ולהצטמצם בתחומי הנחוץ לתלמיד, כי חובה עלינו להרחיב מעט את הגבולות, למען יוכל הספר לספק באיזו מדה גם את צרכי כל איש המבקש ידיעה מ"הגיאוגרפיה העברית". הוסיפו העורכים וכתבו, כי אין הם מכניסים לאטלס מפות של מדינה בודדת, כי אם מפות של קבוצת מדינות, המאפשרות הצגה של תפוצה יהודית. הם לא הרבו בהצגת שמות גיאוגרפיים כמקובל במפונים האירופיים החדשים, אך ציינו את הערים שיש בהם עדה עברית הגונה, כמותית או איכותית.
על הכנת האטלס נכתב בעמודו האחרון: המפות נדפסו במכון הגאוגרפי של ה. וַגְנֵר את א. דֶבֶּס בלִפְסִיָה. הכתיב אשר במפות נחרת ע"י הליתוגרפים פריץ קנור ופרנץ שטֶפֶן והצייר רוּף עפ"י הפתשגן של המשרטט יונה קוֹפּ. דפי הבאורים סֻדרו ע"י בית-הדפוס "ווֹלְטֶר" של א. זֶלְיוּק בפריס. תחילת העבודה בניסן ה' תרפ"ד וסיומה באלול ה' תרפ"ה.
על המטרות אותן רצו להשיג, כתבו העורכים: ... רק לשתי מטרות שאפנו: פעמים מוכרח המורה העברי לגזול משעתו כדי להכתיב לתלמידים את תמצית שעורו; תמצית זאת נסינו לנסח כאן בפרטות ובקיצור גם יחד. זוהי מטרתנו האחת. והשניה היא – לתת לקורא הבוגר "תקציר" שמושי, אשר בו ימצא אולי את רוב הידיעות החשובות ביותר ע"ד המצב המדיני הדמוגרפי והכלכלי של אומות-העולם ושל העדות היהודיות אשר בתוכן.
בפני עורכי האטלס עמדו דילמות שנבעו מעצם היותו האטלס העברי הראשון, למרות שניסו להגיע למומחים ולמקורות המידע הטובים ביותר. לדוגמה, שטחה של רוסיה על-פי מקור אחד היה 21 מליון קמ"מ (קמ"ר) ועל פי מקור אחר – 25 מליון קמ"מ. הם התלבטו האם כותבים אונדורס או הונדורס. איך לכתוב את שם המדינה הבאה: Schweiz, Suisse או Svizzera. בספרות העברית נקראה שויץ בשמה האשכנזי ושויצריה בשמה הרוסי. בסופו של דבר, כדי להשאר נייטרליים מול כל ההצעות, החליטו לקרוא לה הֵלְוֵצְיָה, על-פי השפה הלטינית, שהיא שפה עתיקה וקרובה לרוח שפתנו.
העורכים הוסיפו הערות בדף נפרד על שינויים שחלו בעולם בעת הדפסת האטלס. לדוגמה: שינויים פדרטיביים ברוסיה: נוסדה "הקְהִלְיָה המולדבית" בתור חלק באוקראינה; שינויי גבולות בין "קהליות" תורכסטן, חוֶרְזְמָה ובוכרה.
המפות באטלס מופיעות לפי נושאים ולפי היבשות. החלק הראשון עוסק בגלגל הרקיע, במיקום כדור הארץ ביקום, מזג אוויר, גזעים, דתות, תפוצת יהדות הגולה, ועוד.
לאחר מכן מופיעות מפות היבשות השונות: פיסית, מדינית, מפות האזורים השונים ביבשת, מפות תפוצת יהדות הגולה, כלכלה ועוד. לכל מפה יש דף הסבר, מפורט לפי נושאים. לדוגמה, ההסבר על גבולות יבשת אסיה (הפתיח לדף ההסבר על יבשת זו): יבשת אסיה משתרעת כֻּלָה על חצי-הכדור הצפוני, בכל שלשת אזוריו – הקר, הממוצע והחם. היא גובלת צפונה לים הקרח הצפוני, מזרחה – לאוקינוס השקט, נגבה – לאוקינוס ההֹדי ומערבה – לים סוף, לים התיכון, לים השיש, לים השחור, להרי קוקז, לים הכספי, לנהר אורל ולהרי אורל. בטרם נחפרה חעלת סואס הייתה אסיה מחוברת לאפריקה במצר-סואס. קצהָ הצפוני: כֵּף צֶ'לְיוּסְקִין 770 '42 צפ'; קצהָ המזרחי כֵּף דֶז'נֶב 1900 '16 מז'; קצהָ הדרומי: כֵּף בּוּרוּ (מלקה) 10 '16 דר'; קצהָ המערבי: כֵּף בַּבָּה (אסיה הקטנה): 260 '5 מז'.
או הסבר על פרק נוסף בהמשך דף ההסבר על יבשת אסיה: גזעים חשובים (במליונים). הערה בתחילת הפיסקה: מפני חוסר ספירה נכונה אפשר להביא כאן את המספרים רק בערך. להלן הפיסקה: מונגולים: 450; סינים, אנַמיטים, טיבטים, סיאמים, בירמֵנים 340; בני מונגול, בוריטים, טונגוזים, מנג'ורים 17; יפנים 57; קוראנים 16.6; תורכים וטטרים, יקוטים, קירגיזים 15; בני-יפת 271; הודים 240 (232); פרסים, אפגנים, קורדים 14; סלבים ושאר אירופים 15; ארמנים 2.
בני שם 10.6: ערבים ודרוזים 10; יהודים 561,000 נ'.
מלאים 58; דרבידים 65; נגרואידים 0.6.
באטלס בכל יבשת שיש בה פזורה יהודית נרחבת יש גם מפה וסיכום על היהודים החיים בה. בנוסף, בהסבר על המדינות בכל יבשת (מספר שורות לכל מדינה) נכתב גם על היהודים בכל מדינה. למשל, על יהודי סין: יהודים 43,000 נ' (?). הישוב הראשון בעיר קאי-פינג-פו עתיק מאוד; חושבים אותם ליוצאי בוכרה; עתה נשארו מהם כ- 200, הדומים לסינים בשפתם וגם בטפוסם החיצוני. ישוב חדש: שנגהאי 700, הונג-קונג 150 – בחרבין (מנג'וריה) נוסדה בזמן האחרון קהלה גדולה של יהודי רוסיה – לפי הערכה מקומית עד 38,000 נ'.
באטלס מוקדשות מספר מפות לארץ-ישראל. מפה אחת בקנ"מ 1:700,000, שלצידה מפה גיאולוגית וארבעה חתכי רוחב של הארץ, מהים התיכון ועד השטח הרמתי בעבר הירדן. דף המלל הנלווה למפה כולל מידע על גבולות הארץ, מבנה השטח, המבנה הגיאולוגי, אקלים ומשקעים, החי והצומח, העם (מלבד היהודים), חלוקה לפלכים, מסילות-הברזל, ולבסוף – היישוב היהודי. לדוגמה – הפיסקה על גבולות הארץ, הן הטבעיים, הן ההסטוריים והן אלה שנקבעו על-פי הסכמים בינלאומיים: הגבולות הטבעיים וההסטוריים של א"י נמתחים מן המדבר מזרחה, לאורך מורדות החרמון עד לליטני מערבה, במקום שהלבנון ומול-הלבנון נפלגים לרמות גבוהות, ומשם עד לחוף הים התיכון, ונגבה ממפרץ עקבה דרך מדבר סיני. הגבולות המדיניים של עכשיו הם: מערבה – הים התיכון. נגבה – קו הנמתח ממערב רפיח למזרח טבה בראש מפרץ-עקבה; הארץ מתחת לקו הזה היא מצרית וחג'זית. צפונה – לפי הסכם צרפתי-בריטי מן הכ"ג לדצמבר 1920 – קו יוצא מדרום כף-נקורה שעל החוף, בין צור ובין עכו, ונמתח מזרחה וצפונה אל מתולה (מנדט בריטי) ועל פני עמק הירדן העליון אל בניס (מנדט צרפתי), משם דרומית לאורך הגבעות אל החוף המזרחי של מי-מרום, ולמטה בשפת-הירדן השמאלית ובחוף המזרחי של ים-כנרת אל נחל סֶמַח, וכן אל חמת בעמק ירמוך, אשר משם הוא הולך אחרי הנהר. התחום המדיני בין עבר-הירדן מערבה ובין עבר-הירדן מזרחה הוא המשך הקו הזה נגבה, בתוך בקעת הירדן וים-המלח.
שתי המפות הנוספות העוסקות בארץ-ישראל מפות משק ארץ-ישראל וסוריה. האחת – מפת מחצבים, תעשיה ומסחר, והשניה – מפת חקלאות וגידול בהמות. גם למפות אלו מצורף הסבר על כלכלת ארץ-ישראל וסוריה.
