אביאל רון נולד בשכונת הדר בחיפה ב-21.8.1948 והתחנך בבית הספר היסודי הריאלי ובבתי הספר התיכוניים של הריאלי ועירוני ה'. הוא היה פעיל מאוד בתנועת הצופים, בשבט משוטטי בכרמל. לצבא התגייס בשנת 1966 ושירת בתותחנים. אביאל לחם כחייל בשירות סדיר במלחמת ששת הימים ואחר-כך היה קצין במלחמת ההתשה. הוא החל את לימודי הגיאודזיה בטכניון ב-1970/71 וסיים אותם ב-1974, לאחר מלחמת יום הכיפורים. בין השנים 1976 ול-1978 עבדו אביאל ואשתו, כַּרְמִית, באיראן, ובשנת 1979 טיילו בחו"ל. בקיץ 1979 התגייס שנית לצה"ל ו"הושאל" למרכז למיפוי ישראל כשהיה עדיין בחיל התותחנים.
קווים לדמותו ולאישיותו
אביאל הצטיין בכל מה שעשה. במסגרת תפקידיו בחיל התותחנים פיתח תורת לחימה ייחודית שהייתה הבסיס להפיכת האגד הארטילרי למרכז אש אוגדתי. ב-1983 החליט משרד הביטחון לפתח תומ"ת (תותח מתנייע) חדיש לחיל התותחנים בעקבות לקחי מלחמת יום כיפור. אביאל רון התבקש, שוב, להתנדב לחיל התותחנים ולהוביל את הפרויקט, שלימים נקרא "פרויקט השולף", בפיקודו של אלוף טל. תומ"ת "השולף" הקדים את העולם ב-10 שנים ועד היום משמש את תעשיות הביטחון כמקדם טכנולוגיות.
נוסף לפרויקט "השולף" ניהל אביאל גם את פרויקט הפיתוח של תותח 120 מ"מ לטנק המרכבה. על מעורבותו ותרומתו זכה ב"פרס ביטחון ישראל" בשנת 1998. לאחר פרישתו מצה"ל התמנה אביאל למנהל המרכז למיפוי ישראל במשרד הבינוי והשיכון. עד יומו האחרון המשיך אביאל להיות איש מילואים פעיל ולתרום לביטחון ישראל. בין השנים 1994 ועד ליום מותו היה אביאל מנהל המרכז למיפוי ישראל. בדמותו הכריזמתית ובכישוריו הייחודיים ידע אביאל לאתר את היכולות של מפ"י ואת הפוטנציאל האנושי, המקצועי, הטכנולוגי והמדעי הטמון בו. בזכות כוח הרצון שלו והאמונה באינטגרציה כדרך חיים וכמכפיל כוח, הצליח לקדם את הארגון ולהביא להכרה בערכו בארץ ובעולם.
להלן חלק מהפרויקטים שיזם ושביצע:
הקמת מערכת מידע גיאוגרפי לאומי (ממ"ג), המשמשת כבסיס נתונים למשרדי ממשלה שונים ולגופים פרטיים, ומאפשרת קבלת מידע זמין ומעודכן החיוני לקבלת החלטות ולניהול מדינה מודרנית ודינמית בתבונה וביעילות;
הקמת מסלקת נתונים לאומית שמטרתה לקבץ מידע ממשלתי על בסיס גיאוגרפי (קואורדינטות, גוש-חלקה, כתובת);
שימוש במערכות ניווט לווייניות (GPS) לצורך מדידות, רישום מקרקעין ומיפוי;
הקמת קדסטר תלת-ממדי לצורך ייעול השימוש בתת-הקרקע ובחלל הרום שמעליה על-ידי רישום זכויות בשכבות ובתלת-ממד;
הקמת ארכיון לאומי למפות ולתצלומי אוויר, שמטרתו שימור מפות ותצלומי אוויר בעלי ערך לאומי, מדיני, היסטורי ומדעי. הארכיון (הנקרא כיום על שמו של אביאל רון ז"ל) נחנך בספטמבר 2001 באוניברסיטת חיפה ומשמש את הציבור הרחב;
הקמת גוף מיפוי ימי במפ"י (נובמבר 1998) לצורך בניית בסיס נתונים ימי לתחום הפעילות הימית הלאומית, הפקת מפות ניווט ימיות וצרכים הנדסיים אחרים;
הקמת תשתית לחיזוי רעידות אדמה בעזרת צוות חוקרים בין-תחומי שעוסק בעיבוד נתונים משולב מהחיישנים השונים;
יוזמה למלחמה בתאונות דרכים. שימוש בממ"ג וב-GPS לאיתור נקודות כשל בדרכים והקמת צוות רב-תחומי לאבחון ולתיקון נקודות הכשל.
אביאל שם דגש על הכשרת כוח-אדם בתחום המדעים הגיאודטיים ועל העלאת הרמה המקצועית. לשם כך יזם, ארגן וקידם מגוון פעילויות והשתלמויות למודדים, ועודד את אנשי מפ"י לקחת בהם חלק. כמו כן, הוא דאג לשילובם של עולים חדשים בתחומים כמו גיאודזיה, גיאוגרפיה, מתמטיקה ומחשבים, ועקב אישית אחר קידומם.
מדברי מיודעיו:
ד"ר דן שרני מהטכניון: "אביאל היה מאוד מחויב לעתיד ההוראה והמחקר בארץ ופעל רבות לטובת המוסדות האקדמיים ומכון ויניק (להכשרת טכנאי מדידה). לאן לא הלך – תרתי משמע – בנושאים הללו? הוא תרם מזמנו, מניסיונו, מקשריו וממשאבי המרכז למיפוי (הנהלה, כוח אדם, מתקנים, ציוד) לטובת העניין. את אביאל אי אפשר היה "לסבן" – לא בהרצאות מדעיות ותיאורטיות מפי פרופסורים, ולא בהסברים טכניים מסובכים. אביאל ידע להבחין בדברים החשובים; הוא דרש לראות הכול בעצמו והיה יכול לומר למי שצריך: "תודה רבה, אני אמצא מי שיכול לפתח, לייצר, ולעמוד בלוח הזמנים. ואכן, התומ"ת "שולף" שהושלם בפיקודו הפיק את כל המצופה ממנו".
על אישיותו ומנהיגותו אומרים חבריו בתעשיית הביטחון: "אביאל", כדברי מפקדו וחברו הטוב תא"ל (מיל.) אריה מזרחי, "היה מנהיג בכל רמ"ח אבריו, בעל ראייה אינטגרטיבית, בעל חזון שהקדים את דורו, וכן נחוש בדעתו להשיג את היעדים שהציב לעצמו".
חבריו במפ"י ציינו: "אביאל נטע בנו ביטחון כעץ זית המשלח שורשיו עמוק לאדמה, ואופטימיות ותקווה כעץ דקל הנושא ענפיו גבוה לשמים. בדרכי נועם ובתכונותיו המופלאות ידע לנתח ולהנחיל את רוח ההתלהבות שנשבה בו ולהלהיט בלהט היצירה את הסובבים אותו".
אביאל וילדיו, ענת ועופר, נרצחו בפסח תשס"ב, 31.3.2002, בפיגוע הטרור במסעדת מצה.
(הסיכום הופיע במקור בספר "מחקרים בארץ ישראל, ספר אביאל רון", בעריכת פרופ' יורם בר-גל, פרופ' נורית קליאוט ופרופ' אמציה פלד. לצורך הפרסום באתר נעשו בו כמה שינויים. הבסיס לכתבה הן סקירות שכתבו שאול גרינפלד ממנהלת פיתוח טנק המרכבה ורפי אלמגור ממפקדת חיל השריון, ודברי רחל סרנגה, נציגת מפ"י. דן שרני מהטכניון שרטט את אישיותו המקצועית של אביאל רון. הספר יצא בהוצאת החוג לגיאוגרפיה ולימודי הסביבה, אוניברסיטת חיפה, תשס"ד, 2004)
