מפות ומיפוי

מפת ארץ הקודש של מארינו סאנודו שצוירה עבורו על-ידי פטרוס וסקונטה במאה ה- 14. המפה שורטטה במסגרת תוכנית לכיבוש הארץ מחדש במסע צלב נוסף.

מפת ארץ הקודש שחיבר מתתיהו פאריס במאה ה- 13, ושנכרכה בספר תנ"ך למרות היותה משובשת לפי מושגי זמננו, היא אחת המפות המפורטות והחשובות מבין מפות ארץ-ישראל ששורטטו בימי הביניים.

קטע ממפת הדרך מאנגליה לארץ הקודש שחיבר מתתיהו פאריס במאה ה- 13 בולט בו במיוחד הפירוט של העיר עכו, שהייתה מרכז הצלבנים בארץ-ישראל.

מפת העולם האנגלו-סאכסית. שורטטה על-ידי כרטוגרף אלמוני בסוף המאה ה- 10 המפה מראה את שלוש היבשות הידועות דאז: אירופה, אסיה ואפריקה. בולטת במפה הגזמת השטח שהוקצה לארץ-ישראל. זו כוללת את גבולות התנחלות השבטים. ירושלים נמצאת מימין למרכז המפה.

מפת ארץ-ישראל ששורטטה על-ידי אברהם בר-יעקב בשנת 1695 כתוספת להגדה של פסח. המפה כוללת את תואי דרך בני ישראל במדבר, מיציאת מצרים עד הכניסה לארץ (בקו אדום) ואת חלוקת הארץ לשבטים

מפת ז'קוטן, גליון עכו, בקנ"מ 1:100,000. הוכנה בעת מסע נפוליאון לארץ-ישראל בשנת 1798 והינה אחת מסדרה בת ששה גליונות. המיפוי מדויק במושגי אותו הזמן (רק באזורים בהם עבר צבא נפוליאון).

מפת העולם של ג'ובאני ליארדו משנת 1452/3. המפה כוללת את אסיה, אפריקה ואירופה, ואת ירושלים במרכזה. סביבה לוח ובו עשרה מעגלים הכוללים נתונים אסטרונומיים. ההסבר למפה – בדיאלקט ונציאני.

אינדקס מפות PEF בקנ"מ 1:63,360 מסדרת השנים 1871-1877. מפת האינדקס - בקנ"מ 1:633,600.

מפת JERUSALEM בקנ"מ 1:63,360 של PEF. המפה שורטטה במאי 1878 והודפסה במשרד המדידות בסאות'המפטון בשנת 1879.

מפת RAMLEH (B- 3) הבריטית בקנ"מ 1:40,000. הוכנה ע"י פלוגת מודדי שדה מס' 7 בשנת 1918, שוכפלה מחדש מאי 1919.

מפת FEJJA (C- 3) הבריטית בקנ"מ 1:40,000. הוכנה ע"י פלוגת מודדי שדה מס' 7 בשנת 1918, שוכפלה מחדש במאי 1919. מסומן בה קו החזית הקדמי הבריטי נכון ל- 13.7.1918. במרכז המפה-פתח-תקוה.

מפת AZZUN N.O. 59 הגרמנית בקנ"מ 1:25,000. הוכנה ע"י יחידת המודדים מס' 27 במלחמת העולם הראשונה.

מפת KALKILJE הגרמנית בקנ"מ 1:50,000. הוכנה ע"י יחידת המודדים מס' 27 במלחמת העולם הראשונה.

גליון עזה מסדרת מפות בקנ"מ 1:200,000 בהוצאת משרד המלחמה העות'מאני, שנת 1917.

מפת דרכים בפלשתינה (א"י) לנסיעות באוטומוביל, קנ"מ 1:500,000, מהדורה עברית, 1934.

מפה טופוגרפית 1:100,000 מהגרסה השניה, ה- old series (הראשונה שיצאה לאור). גליון 2, SAFAD , מהדורת 1935. בתחתית המפה מצויין כי נעשתה תחת השגחתו של F.G.SALMON, נציב הקרקעות והמדידות. השטח מעבר לגבול המנדטורי אינו ממופה.

מפת ER RAMLE בקנ"מ 1:20,000, גליון 14-13 מסדרת המפות הטופוקדסטריות. הסידרה הארעית PROVISIONAL הודפסה ב- 1.4.1930

מפת ER RAMLE בקנ"מ 1:20,000, גליון 14-13, מסדרת המפות הטופוגרפיות, הודפסה בשנת 1938.

מפת NAZARETH טופוגרפית בקנ"מ 1:63,360 עם הדפסה חופה של סיווג דרכים ומסילות ברזל.

המפה הטופוגרפית Central Judaea בקנ"מ 1:50,000, מהדורת 1937. הגוונים במפה: לפי קוי הגובה.

אינדקס סדרות המפות הטופוגרפיות בקנ"מ 1:100,000 מתקופת המנדט. המקור: 50 שנות מיפוי ישראל, 1999, עמ' 56.

מפה בריטית של עזה בקנ"מ 1:20,000 ממלחמת העולם הראשונה. תאריך ההוצאה: 17.10.1917.

מפה טופוגרפית 1:100,000 מהגרסה הצבאית של ה- old series , גליון 2, SAFAD, מהדורת מאי 1941, לא להפצה. למפה רשת ישראל ותוספת של רשת מרקטור לצרכי הצבא הבריטי. המיפוי נעשה בשולחנית בשנים 1934-1931, הדרכים עודכנו ב- 1939 ועדכונים נוספים נעשו ב- 1941.

מפה טופוגרפית 1:100,000 מהסדרה לשימוש הצבא הבריטי, גיליון 3, SAFAD , מהדורת אפריל 1944. חלוקת הגליונות והתיחום שונים מהסדרות הקודמות ומותאמים ליכולות הצבא הבריטי. עודכנה עבור הסדרה החדשה ב- 1942. עדכון נוסף ב- 1943. השטח מעבר לגבול ממופה.

Palestine Of The Old Testament (מפת ארץ-ישראל בתקופת התנ"ך) בקנ"מ 1:500,000, משנת 1938.

מפה עירונית Sheet 1 , JAFFA TEL AVIV (גליון צפוני)

אינדקס מפות 1:20,000 עדכני ל-1 באפריל 1941.

אינדקס סדרת המפות הטופוקדסטריות 1:10,000. מתוך 404 גליונות הודפסו 152 גליונות. המקור: 50 שנות מיפוי ישראל, עמ' 47.

אינדקס סדרות המפות הטופוגרפיות בקנ"מ 1:100,000 בישראל. מימין: הסדרה ה-1 משנות ה- 50'. 16 הגליונות הצפוניים - באנגלית והדפסה חופה בעברית. שמונה גליונות הנגב – בעברית. משמאל: הסדרה השניה, מהשנים 1975-1960. המקור: 50 שנות מיפוי ישראל, 1999, עמ' 57.

אינדקס מפות סדרת ישראל-סיני 1:100,000. מתוך: 50 שנות מיפוי ישראל, 1999, עמ' 58.

אינדקס סדרת ישראל 1:50,000. מימין: האינדקס של הסדרה שיצאה לאור משנת 1957 עד עידן המחשב. משמאל: אינדקס הגליונות הממוחשבים. המקור: 50 שנות מיפוי ישראל, 1999, עמ' 54.

אינדקס המפות בקנ"מ 1:25,000. מתוך: 50 שנות מיפוי ישראל, עמ' 52.

התפתחות אינדקס מפות סימון השבילים. מימין: אינדקס משנת 1983 – 4 מפות מוכנות, 3 בהכנה. בשנת 1989: 10 מפות מוכנות, 4 בהכנה. בשנת 1994: 15 מפות מוכנות, 6 בהכנה. בשנת 2001 (שנת הוצאת המפה האחרונה לאור): מוכנות 20 מפות המכסות את כל שטח ישראל.

אינדקס סדרות המפות הטופוגרפיות בקנ"מ 1:100,000 במדינת ישראל. באינדקס 22 גליונות, מהם ארבעה כפולים. המקרא דו-לשוני

אינדקס סדרת המפות הטופוגרפיות 1:20,000. מתוך 317 גליונות הודפסו 132 (האינדקס חלקי ואינו כולל את רוב שטח הנגב, שרובו לא מופיע בסדרה זו). מתוך: 50 שנות מיפוי ישראל, עמ' 51.

מפת גוש 18447 (ג'ולס), הושלמה בשנת 1957 במסגרת חידוש המיפוי הקדסטרי בגליל במחצית השניה של שנות ה- 50'.

מפת גוש 7011 בתל-אביב-יפו, קנ"מ 1:625. בקנ"מ זה ממפים מפות גוש באזורים בנויים בצפיפות. המפה הושלמה בשנת 1963.

מפת גוש 202,000 (שעל) ברמת הגולן בקנ"מ 1:50,000. נעשתה במסגרת פרוייקט המיפוי הקדסטרי ברמת הגולן בשנות ה- 80'. הכנתה הושלמה בשנת 1983.

מפת גוש 39773 בנגב הצפוני, בקנ"מ 1:10,000. נעשתה במסגרת פרוייקט המיפוי הקדסטרי בצפון הנגב. הכנתו הושלמה ב-.1970

מפת גוש 39051, המצוי בערבה התיכונה, בקנ"מ 1:20,000. נעשתה במסגרת פרוייקט המיפוי הקדסטרי בדרום ומרכז הנגב. הכנתה הושלמה בשנת 1969. הועתקה לגליון 90X 70 ס"מ ב- 1977.

מפת סימון השבילים הראשונה בקנ"מ 1:50,000, מפת טיולים אזור אילת. הודפסה בשנת 1979.

מפת עולם מסוג T-in-O מימי הביניים. בתוך ה - T כתוב הים הגדול או התיכון. רשומות שלוש היבשות ובהן תפוצת בני נוח (אסיה – שֵם, אפריקה – חָם, אירופה – יֶפֶת). סביבן: ים האוקיינוס ומחוץ למעגלים: ארבע רוחות השמים הרומיות

מפת עולם מסוג T-in-O שצורפה לכתביו של סאלוטיוס במאה ה- 14. העולם מחולק ל-3 יבשות. באסיה - מגדל ובחלקו התחתון ירושלים, מצרים והים האדום. אפריקה מפורטת ובין השאר מופיעות בה קרתגו, לוב ואתיופיה. מסביב - שמות של עשר רוחות השמים היווניות, בצורתן הרומית

מפת עולם מסוג T-in-O מהמחצית הראשונה של המאה ה-15. רשום הים התיכון T בזרוע האופקית של האות. בזרוע האנכית – ענף הים. מקובל שזרוע זאת מייצגת במפות מהסוג זה את הנהר דון, הים השחור והאגאי, מזרח הים התיכון והנילוס.

מפת מידבא. נעשתה כפסיפס צבעוני בשנת 565 בקירוב, ברצפת כנסיה במַדַבָּא שבירדן. בפסיפס מתוארת מפת ארץ-ישראל בתקופת התנ"ך והברית החדשה.

מפת הקרן לחקירת ארץ-ישראל (P.E.F) גיליון נצרת, קמ"נ 1:63,360. יצאה לאור בשנת 1878 והינה אחת מסדרה בת 16 גליונות.

קטע ממפת פויטינגר, שצוירה אולי במאה ה- 12 או ה- 13 בגרמניה. זוהי מפת דרכים של האימפריה הרומית, מגאליה (ואולי אנגליה) במערב ועד פרס והודו במזרח.

קטע ממפת ארץ הקודש לברנהרד מברייטנבך. המפה צוירה על-ידי ארהרד רויביך בשנת 1483, ומתארת את ירושלים בפרוט.