ראו דוגמאות בסוף הרשימה
תמונה 2114:
שער אטלס קו החוף – מפ"י 2005
הקדמה לאטלס, מאת מנכ"ל המרכז למיפוי ישראל, ד"ר חיים סרברו
חשוון התשס"ו, נובמבר 2005
בתאריך י"ז באב התשס"ד, 4 באוגוסט 2004, אישרה הכנסת את 'חוק שמירת הסביבה החופית, התשס"ד-2004' המתייחס לסביבה החופית של ישראל לאורך חופי הים התיכון. החוק נכנס לתוקף ב-15 בנובמבר 2004.
מטרות חוק זה הן:
1. הגנת הסביבה החופית ואוצרות הטבע והמורשת שבה, שיקומם ושימורם כמשאב בעל ערכים ייחודיים וצמצום הפגיעה בהם במידת האפשר;
2. שימור הסביבה החופית והחול החופי לתועלת הציבור ולהנאתו ולדורות הבאים;
3. קביעת עקרונות והגבלות לניהול, לפיתוח ולשימוש בני קיימא של הסביבה החופית.
בפרק ההגדרות של החוק הוגדרה הסביבה החופית כלהלן:
"תחום של 300 מטר שיימדד מקו החוף של הים התיכון לכוון היבשה וכן תחום שיימדד מקו החוף של הים התיכון לכוון הים עד סוף מימי החופין, לרבות, ביבשה − על פני הקרקע ותת הקרקע, בים − קרקעית הים ותת הקרקעית, וכן משאבי הטבע והנוף, וערכי הטבע והמורשת, ועתיקות כהגדרתן בחוק העתיקות, שבהם ומעליהם."
קו החוף נקבע בהגדרות בתוספת כלהלן:
"קו מוגדר בקואורדינטות ומסומן על מפה, בגובה 0.75 מטר מעל אפס האיזון הארצי, לאורך חופי הים התיכון, כפי שיקבע על ידי המנהל, כהגדרתו בפקודת המדידות (חוקי א"י, כרך ב' עמ' 1368; התשי"ג, עמ' 98), ויפורסם ברשומות בתוך שנה מתחילתו של תיקון 69, ועד לפרסום האמור, כפי שימדד על ידי מודד בעל רישיון כהגדרתו בפקודת המדידות ולפי הפקודה".
נגזר מכך שמוטל על מנהל המרכז למיפוי ישראל לקבוע בתוך שנה, דהיינו עד 15 בנובמבר 2005, את קו החוף שהוגדר לעיל.
קו החוף הוגדר על ידי כנדרש. קו זה מוגדר ברצף של נקודות לאורך חוף הים התיכון במספור רץ, מיקום כל נקודה מוגדר בקואורדינטות של רשת ישראל החדשה.
קו זה נקרא "קו החוף-מפ"י 2005". הקו שהוגדר נגזר בצורה מיטבית ממדידות שדה ומהשלמה של מדידות פוטוגרמטריות במקומות בלתי נגישים.
הקו נקבע בצורה מיטבית מתוך הגדרת החוק "בגובה 0.75 מטר מעל אפס האיזון הארצי". אפס האיזון הארצי נלקח על פי קביעת הגובה ברשת הבקרה הארצית הקיימת, התקפה גם בשנים 2004-5.
יש לציין שהמפלס הממוצע של פני הים התיכון לאורך חופי ישראל בשנה האחרונה, כפי שנמדד על ידי המרכז למיפוי ישראל, הוא 10 ס"מ. דהיינו: גובה 75 ס"מ מעל אפס האיזון הארצי משמעותו 65 ס"מ מעל המפלס הממוצע של פני הים בשנה האחרונה.
יש להדגיש: ההגדרה המחייבת של קו החוף מבחינת חוק שמירת הסביבה החופית היא ההגדרה בקואורדינטות כפי שהיא מפורסמת ברשומות.
כל פרסום אחר המבטא את קו החוף, , בצורה ספרתית או באמצעי מודפס, כמו באטלס זה, הוא כלי העשוי לסייע ליישום חוק שמירת הסביבה החופית, אך בכל מקרה, לרבות בהתעורר ספק, המיקום הקובע הוא ההגדרה בקואורדינטות שפורסמו ברשומות.
באטלס זה שני חלקים:
בחלק הראשון מוצג 'קו החוף-מפ"י 2005' על גבי מפות אורתופוטו בקנה מידה 1:10,000.
בחלק זה יש 77 מפות אורתופוטו המכסות את קו החוף מראש הנקרה עד רצועת עזה.
בחלק השני מובאת רשימת קואורדינטות קו החוף על פי הרשומות. כאמור לעיל, במקרה של סתירה בין רשימה זו ובין הפרסום ברשומות − הפרסום ברשומות קובע. הקואורדינטות שהוגדרו במדידות שדה הן קואורדינטות הנקודות שנמדדו בפועל.
לנוחות השימוש, את קובץ מפות האורתופוטו בחלק הראשון מקדימים ארבעה גיליונות מפתח על רקע מפות בקנה מידה 1:250,000 ושתי טבלות קישור בין מפת האורתופוטו ובין הנקודות עם הקואורדינטות המופיעות בחלק השני.
'קו החוף-מפ"י 2005' מוצג בצבע צהוב. נוסף על קו זה מוצג קו סגול במרחק 100 מ' מקו החוף, על היבשה. קו זה מוצג כאיור, לנוחות המשתמשים, כדי להמחיש את "תחום חוף הים" המצוין בחוק באזור היבשתי.
"תחום חוף הים" מוגדר בתוספת לחוק כ"תחום של 100 מטרים שיימדד מקו החוף לכוון היבשה, וכן התחום שיימדד מקו החוף לכוון הים עד לקו עומק מים של 30 מטרים בתוך הים או עד למרחק של 1 מיל ימי, לפי הרחוק מקו החוף שביניהם". תחום חוף הים בתוך הים מסומן על מפות המפתח בקנ"מ 1:250,000 בקו ירוק.
קו 300 מ' מוצג כאיור לנוחות המשתמשים כדי להמחיש את אזור הסביבה החופית. קו זה מוצג בצבע אדום.
בכל דף מופיעה חתימת מנהל המרכז למיפוי ישראל כאישור להצגת קו החוף. חתימה זו אינה מאשרת מיקום מדויק של קו 100 מ' וקו 300 מ' המשמשים כאיור. כאמור לעיל, בכל מקרה של ספק בין קו החוף המופיע על האורתופוטו ובין הקו המפורסם ברשומות, המיקום בקואורדינטות המפורסם ברשומות הוא הקובע.
הבהרות טכניות:
החוק קבע שקו החוף יהיה קו בגובה 0.75 מ' מעל אפס האיזון הארצי, שמשמעותו 0.65 מ' מעל פני הים התיכון בשנת 2005. קצב השינוי השנתי עד שנת 2002 היה כ-1 ס"מ עלייה במפלס. בשנים האחרונות חלה ירידה קלה בגובה הממוצע של פני הים.
הוועדה הבין-משרדית בראשות המרכז למיפוי ישראל המליצה על קביעת הקו בגובה 1.50 מ' מעל פני הים. המלצה זו התכוונה לקבוע קו יציב מתוך התחשבות בשינויים בפני הים, הן יומיים עקב גאות ושפל, הן עתיים ועונתיים עקב סערות, הן שינויים לטווח ארוך (כמאה שנים) עקב עלייה מתמשכת של פני הים עקב התחממות כדור הארץ והפשרת הקרחונים.
קביעת קו החוף בגובה 1.50 מ' הייתה כמובן מרחיקה אותו מזרחה וממילא מרחיבה את המגבלות שמטיל חוק שמירת הסביבה החופית, לרבות מגבלות בנייה מזרחה. את הגובה 0.75 מ' קבע המחוקק כמידת פשרה.
הערכתנו הייתה שמקצת אזורי החוף, מיקום קו הגובה שנקבע עלול להיות בלתי יציב ורגיש לתנודות. אי לכך הנחיתי את צוותי המדידות למדוד בכל נקודת חוף שנמדדה בשדה שלוש מדידות: מדידה בנקודה בגובה 0.75 מ' מעל אפס האיזון הארצי הנדרש, נקודה בגובה 1.00 מ' ונקודה בגובה 1.25 מ' מעל אפס האיזון הארצי. כך נאסף מידע מחקרי לבחינת יציבות הקו לאורך זמן לאחר ביצוע מדידות חוזרות.
במהלך עבודות המדידה נחשפנו לבעייתיות של קו 0.75 מ' באזורים מסוימים לאורך החוף. כדי לחזק את התשתית המקצועית של העבודה, בוצעו בכמה קטעי חוף מדידות חוזרות, ואף יותר מפעמיים, כדי לבחון את יציבות הקו ואת רגישותו לשינויים עתיים במפלס הים.
בעקבות המדידות אפשר לומר בוודאות כי קו גובה 0.75 מ' לאורך החוף הישראלי של הים התיכון אינו יציב במקומות רבים. הסתבר שלא רק מפלס פני הים עולה ויורד ולכן, בשילוב תנועות גלי החוף, בזמנים שונים, מיקום קו גובה 0.75 מ' במקומות מסוימים היה בתוך המים, אלא שהחוף עצמו אינו יציב במקצת המקומות. לעיתים החול נגרף לתוך הים ופני החוף יורדים ולעיתים החול נערם מחדש ופני החוף עולים.
התופעה קשורה למשטר הרוחות שלאורך החוף, לגאות ולשפל ולאנרגיית הגלים הנשברים על החוף ועוברים לעיתים מעל קו גובה 0.75 מ'.
אף שקו גובה 1.00 מ' נמצא יציב בהרבה מקו גובה 0.75 מ', אף הוא לא היה יציב לחלוטין בכל מקום. קו גובה 1.25 מ' לעומתם זאת יציב בדרך כלל.
במקומות שנערכו בהם מדידות חוזרות ועודפות השתדלנו לשמור על רוח החוק כדי להבטיח ככל האפשר 100 מ' יבשים.
בקטעי החוף שהיו בהם סלעים או מצוקים אנכיים או קירות מגן, וגובה 0.75 מ' בהם היה על הדופן האנכי, נערכה מדידת הגובה במקום המערבי ביותר הנגיש מן החוף.
קו החוף נמדד במדידות שדה באמצעות מכשירי GPS-RTK ביחס לנקודות בסיס שקבע המרכז למיפוי ישראל בקרבת החוף לכל אורכו.
במקומות שהחוף בהם מלאכותי (נמלים, מרינות, חומות עכו וכיוצא באלה) נערכו המדידות בשיטות פוטוגרמטריות.
באזור חוף געש, שסבל ממגבלות קליטת GPS, נערכו מדידות השדה באמצעות מערכת מדידה מסוג TOTA STATION.
הקואורדינטות של 'קו החוף – מפ"י 2005' הן ברשת ישראל החדשה, כהגדרתה בתקנות המודדים (מדידה ומיפוי), התשנ"ח-1998 .
גובה 0.75 מ' נקבע ביחס לדאטום הגובה האורתומטרי כהגדרתו בתקנות, ועל סמך גובה נקודות האיזון המדויק שנמצאו במסד הנתונים הגיאודטי של המרכז למיפוי ישראל ושנקבעו ביחס לדאטום זה.
על סמך המסקנות העולות מן המדידות החוזרות הרבות שבוצעו, אני מצרף המלצה:
לנוכח אי יציבותו של החוף בגובה 0.75 מ' מעל אפס האיזון הארצי כפי שתואר לעיל, המלצתי לשקול העלאת הגובה המוגדר בחוק בעתיד ל-1.50 מ' או לכל הפחות ל-1.25 מ' מעל אפס האיזון הארצי.
אני מאחל למשתמשים שימוש מועיל ומהנה לטובת קידום מטרות החוק ולשימור הסביבה החופית במדינת ישראל ןאף לשיפורה.
תמונה 2115:
דוגמה למפת מפתח של גיליונות קו החוף – מפ"י 2005. בין הבונים לרשפון.
תמונה 2116:
דוגמה לגיליונות קו החוף – גיליון 1/77, אזור ראש הנקרה (קנ"מ מפת האורתו פוטו: 1:10,000)
תמונה 2117:
דוגמה לגיליונות קו החוף – גיליון 53/77, חוף תל-אביב (קנ"מ מפת האורתו פוטו: 1:10,000)
תמונה 2118:
קואורדינאטות קו החוף על-פי הפרסום ברשומות. גיליון 1 כדוגמה.
